Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 18

- 18 - של, קח, והיא ק5ור מן ו;לה, ק "(«לי ולקלס“ (נסור ומלח *ורה לפרח רדה "ונסקהליח“); מיץ מארס ייי (שם 5׳ד, ל), ה,רנה; ,הרין חניך! נ', נ' (ני מיד חין לממד) ואונ ל׳ד, מ (שי-לא על אש ישיה מיד). מסלי״(סס פס י), מסליח יש דיה, דהיינו אמח ולדין ולא נמרה קלה ־משרנח דרניה. נזגנני ד«ר וולודס ודנם. זני מחזו (ש0 מ '); סגמו כמו "«ר על אלהים“(תהליס ד, יא) דמו ססידח הלנ ונשחהו מ׳, «לוח "ראה“, מו«פ“ מד לדעהימקיר חסר ננל׳ס , יהיה me לוכמב, b מחומו סא לראיח ולהניס אל אלהים ואל *י משיד* ק "ראה ריח מי“ (מאוח לו, לו), "וראה ד עמן הגי הוה" (שמוח ל׳ג, יג)! "ואח האש ורה הלאה“(נמדנר יו, ל), "הניע ימץ וראה ואץ ליי מטל* (חהליס_קמ־נ, ל), אד כלס לס־ד מקור ולא לויי [מו "למון היה לה הריך (יחזקאל לא, לי) ימיו "מית“]; ומסדל ממיץ ינץ. ינח׳י פס מלאו איוג! ״זניח אנסחנא חי אלהיס W«' אנמי מפילך.“ , ל=ני" (שה 1, יג) ליילאח, ק "יחסרין לא ייכל להמנוס“(קהלח א, ס׳י),'״מ1נה מספר לכינניה“ (חהליס קס־ו, ד) "סי סגה עשו ימקלי(כמדבר מ, י), אם מכל אש למגיה אח ע«־ האדן“(מאוח מ, in ודל יחיבייי (שס ל׳ד, ר) לשון גאוה. » (שס שס, י׳ע), «ץ ריר והיא סיך; ועיין נח׳י שה. •י ייי לי׳ק (שס 11, יא), אלי מז "חח“ (ל חמווח א im יסי כ*ל ני■(שה ק׳נ, מ), לל ימוקם (מהיר ימפה