Jeschurun · 1871-01-01 · כרך שביעי (1871) · p. Seite 5

- 5- . העלצירנוד־המנלהידד נוא וסנהדרין פא ירה ח׳ל: כקיד הכ״ן; שיא והדיח rw יהניך היא נ׳ף נמיין פנ'ל, ונשל׳ה ד*כ n דאדרא 7ך ת׳ו פ'נ נחנ^׳פ דנרי מיי ניומא (ע׳ לפיל) נמצא לשיתן־י צריך לקר׳וח גנלנ^נחירק החח «׳ף ישיא תחח הד־ס יכו יא, פירישו כאלו יכיל, מחי הניא דנרי מל ה׳נו נקצור; ונו עוד מ׳ ניח דוד צר חד קידנאלד דש פ׳ד דמגלה. מאחר ש«ןדי וממי «יחי ל׳ פה מקיס להחגדד |כי לפי יכחד לא הדגישי ט זק הח' ניינפר («מ1: יידישע דיפשריפע פח וייבהעשאפפלינפ raVsre ח׳ה צד 271 אשר אשר שם חינה מל£צניםל נליא: als spröehe-man von einem, bei dem so etwas möglich wäre ונח׳ דיקיס (נה־ שפראכש דפר ימה צד 84) יהח' לעוי(נק-מנדה, הקידוח צד 91) יהח׳ פינפליש (נס׳ דרכה של חורה צד 03?) י יהח׳ נינפר(נהערוחיו לפעיקוזא דר נהנא נך ק׳ךדא-הפרה ניד)], אך אד אמה את חלין יאזרש אח <מ5ת נדנול פ׳פ -ישמע לשין חנניה; יוה ד הנידכי *פל יירה לפפנרס נצשון חדל פל פפולה הנשיא נאק נישא מיומד(impersonale) מה שלא מציה ניקרא ולפפנרם הוראתו ושמישו נשה רפשה נמו ,שמצי» הרבה שפייה ניידרביה בנוהג שנעולה פי נפה שהוא »« נעולה או, נמנהג כפולה ופד» in dem, was p in der Welt gebräuchlich ist, gewöhnlich עציה נימה (חילץ פ׳ו נרד) אה נה כנותן פעה פי אה יש נה שיעוד שהיא סמן מס והני׳חהיא fc מפד מלחי שיפור החסר, י* נדה דך ירש יל־א איר שודן נלי חנע שיעורו נהנה משקה (ינ׳ה שנח צ׳ו פא ואין ק הצורן להגיה רכינה נמו ש$יא כ-־ש׳י). והנה ננידשיס רגיל מא צימר נד־ך שאלה יכול ופד»: ,es kilimtc seip, man könnte annchmen möglich, in der Möglichkeit יפצה לזיז יהןה, צ יכול