Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

בסוחתיה ובסתרי מצפוניה רמזיה אשר ליז־ע קצתם התחק המלך החסיד במ״ש (תהלים קיט) גל עיני זאביטה נפלאות מתורתך ואף מרע׳ה שהי׳ אבו סופו.ואבי מורשה ר׳ל אג בתורה ואג בנבואה לא הגיע לתכליתה♦ נ׳ מדרגות שעד בינה'ישי ומ׳ט נגלו לחרע׳ה ושער נ״נמ׳נצ ממנו"לתכלית• ׳ עילויו"זעלא'נאמר ותחסרהו*מענ1'מ'אלהיס־ וגו׳ '־והנה הנכנס במסורת "הבריא צריך התנאים שיתחייב לדעת־ אואא וק עשה ‘מרית עס עמו, ולהיותם חכמים ובקיאיםצחכאזו' מצרים ובנייקלס הוצרך להודיעם כי התורה" שעתידים לקבל- ט בה יזללו לספורמ׳ט מס הרמחים למ׳ט מדרנומיהחמנג כמ׳ש; אמנס״הנ׳ אה.שהוא המספר האתרזן.להנשלצז׳ז»צ1 החג' מתן" תורה הנא עליט לשלום‘זה לאייססרו ^לא׳ ישיגוהחעל*צאמר ׳ונעלמה מעיני'כל אי חהר טעסי הכמירה הזאת גי;האורה' 'האלהית ־'אין' "חקר ־לתבמחה •זזה ־ציו- שתדעו;* fw תופשי התורה נקראו"מם תלאידי לחכמים ט־ מאיד לומדים זימקיס־משדיחכמתה, דדיה ־־יחמו בבליעת' באה5תה מגה תאיויג רנלע׳ד שזהי אחר 0w1?rp :הכלזלהג בענק הצרובים'אשר על יהארון להורות-־הראד לצו •־לחשוב סי תמיד אטי׳כתנוקות של בית רבן קרויים ׳ולומדים נשער'לפסי כמשפט־ אל'הכפית יהיו פני ־הכרתים ממס זלילה־כשקורא הלממד:ושעלי־טון המצוינים נהליה־זמהס לא־נזח־לנצס♦ ־*■ ׳- עוד נאמר טעס אחר בענק מצות ספידת־־העזסר והוא כי׳נמצות הראיה׳וחג השבעות לאנמעמו ישראל נארןיייד יום א' יפנו נבקר והלבו אישילאהלו ובהיותם נוכ־נהיא: לשוג למויהס.צוס,הםי*ת שממחרת בשנת שהוא יזם־נ׳ פסח מיד יספרו מ׳ט יום עד אשר ישובו לעלות וליאיי• את פני ד׳ ויזהרו מאד שבעוד ימים מועטים חייבים לימי ולא ישכחו.לעשות כאשר צדה ד׳ אותם חה ע׳ד הפשט כסיז הי ראוי-להכץ עצמם מחדש ילמען יוכלו לשוב כמשפט כתוב• ־ ־ (ההמשך.ונא אי׳ה),