Jeschurun · 1864-01-01 · מחברות שתים. ג - ד. (1864) · p. [Seite]

(iop) משאו את אדון הברית והכתוב צ«ח כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו וכמו ק לטעם זה גזר השי׳ח טומאה על כל העוסקים בפרה עס היותה מטהרת הטמאים למען לא יתגאה העוסק בה לאמר אני בכחי ועוצם ידי הייתי הגורס טהרה לכל ישראל ולכל טמא נפש וע״כ אשרי ואשרי חלקי חף אנכי בלי פשע טהור וקדוש יאמר לי לק להורות לנו בא האלהיס אל תתהדר במעשיך כי טמא אתה וחייב טבילה להטהר כשאר הטמאים ולא טוב אתה מהס כי כמוך כמוהם עלולים לחטא ולא נקרא אדם טהור וקדוש עד יום מותו וכמו שארז׳ל על פסוק הן בקדושיו (א יאמין שאין הק3*ה מייחס שמו על הצדיקים בעוד בחיים חייתם עד לאחר מיתתם כי אק אדם בארן אשר יעשה טוב ילא יחטא• ואדרבא יראו את ד'קדושיו ויפליגו בקדושתו*) נענקיהחלך המתפלל כל תפלתו ■בכריעה אחת מתחלה ועד סוף מה׳עה וע'כ יטבול בין עבודה לעבודה גס מצאתו מקודש הקדשים לטעם האמור ♦ ה אהק קדוש ה׳. יש להפלא על מה שמצאנו ראינו כי באהרן התאנף י' לזאד להשמידו זה כלוי בניס כמ״ש ואשמיד את פריו ממעל מרשיו מתחת והוצרך ע’כ מרעה להתפלל עליו ועכ׳ז ליעילה תפלתו רק מחצה כמשאחז״ל ולעומת זה ׳מיני הרואות כי בו בחר ד׳ לצוותו נגיד וראש לכל כהני ו' וכבוד גדול כבדו השי׳ת כאשר ראינו בעינינו שנאמר ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת• ולהשיב *) ינכ׳י נטעית: נקדושיו. («*ול).