Jeschurun · 1864-01-01 · Heft 3-4. (1864) · p. Seite 118

sprechen, waSleider bis jetzt nicht geschah. Jedoch wird der״'Gegenstand in Nr. 1A, Si 95 von einem Correipondenten (ט) erwähnt, nnd schließt der Auflatz mit der Bemerkung׳ Dieser Plan ׳habe eine groß« Tragweite fitr daS Heil'unserrr GlarrbenSbrüder in Palästina in Bezog auf die heilige Lehre und die Wissenschaft; und der Ewig« niSge 'est ״'vollenden durch seinen! Schutz und Beistand; und jeder, der dieser große» Wohlthat förderlich ist» wird vonEot^gesegnet werden, und-dessen Lohn wird vollständig sein?'!אחב׳• - בארץ Jrcnöb (מר גוזל הוא הולך לעשוח הקרועה לחורה*יילוןעולו*% ינסר בערו לחטט ולסעלז׳יבליהטכדיע "'/ ,1'^'^'.לדבר כמוה לבה מר •בורך םאל;;ו׳םש5זלזש הוזייעימוס ,1!5{«ז,1*’1(ז«;ז0>וג• «jj :,»!hw«»•:1<:׳a,'itr-»lvי ׳• •..!»' hd ibedr., Wochenschrift,.״Htckayn^ (הבלמל) - Kehaet»ur^'S:,J. FLnn in Wisnospricht.,sich.(lM R.)2^״K^j227) über unsere Anregung sehr lobMwertj aus. Der.:Siedarteur läßt sich also vernehme«^ האלה קבלנו סיל׳לנונ הלב החכם הסיניים• קאנאק רב בעץ; גאסבערג: והגליל קול סבשר, קורא:נוםעםיע.׳!בי ניסרה חברה חלשה נעיל באהבעדג ובעם ,,אתנח;׳,iw!', הקרא. ,;סולחה ללמד, בחולי, בגי ישראל יושבי ארץ הקדושה ■חקםה אי סלאכה אשל הובל לההיוה אה 'נעליה• וזאת חירח החמלה. מוז.ראו ךהברים <כי המחשבה לשובה אשד* חושב החב החכם יו לידיא ני׳״בעיל סראגקפילם דאלר לעשוח, לכונן הכלה ישוב אוץ.ש1לאל היא_טלאכה גדולה, לורשה התנאוה לבוה ולא נסללה עכל לעאה-לפעולה ארם, ויתנו אח לנכס לעשות שיבה,.גם הסח 5י אשר שלח חפעו בירו.: ובהיוחם מסניסיש עת הלב החכם ־הזח מלל יחכליסעמ נבשול^את, השכן;,לרבה,;;לעשוח:«סלוח כארשני קקדושח ללסולי. nwnri והמלאה utvnrDN- '1.-ycv!r«V-!M &ח מקודש לחח;להבלח ׳,שןוב 4ס^שרא^יוזיש׳על wy\p.לבוש חכרה חלשה על’פי הלבלים האלה. l>i׳^tz-'tzneutziM»,-däß׳dieser gelehrte Mann uns richtig äitsWßt^dUß'Änfed'«vkeiu blG der-BettSufer bessenr Zeiten sein will. Sollten die ZnstSnde itn heiklgen Sande sich