Jeschurun · 1864-01-01 · 1864 · p. [Seite]

צד ל״נו: ואולי היה נ«צא גם מדרש משרה הדברות ליום «סן סויה. מלבד מדרש מקרח הדברוס הקנוןהמצר נדי הל איש. מובל עוד מדרש מסן מורה בחדושי הרג המאירי(שנתס׳כ״בד״ההנשיס הד הן. באנשים). ־ שם; גמרנום ראשון ושר למגלה אסתר מאמרים משודרים ע׳ס א״ג. בחרגום ירושלמי פרשת דחי נשלח הנמצא במחזור מעגלי צדק (אמשערדם שנה ס״ל) ליום שביעי של פסח מצאתי עוד מאמר אחד ע״ש א״ב, ובמ״א יראט הקורא משודר היעג. ומ״ש: ולכן נמצאו גס שר מרגומיס לעגלה האחח. במ״א אברר בי היו גיד י׳ שלמה אלקק חמשה מרגומים למגלח אסתר. ואי״ה אסדר מאמר ארון על התרגומים ההם. צד מ׳: והא לן בזה הקדמה הראב״ע. אין ההקדמה ההיא מאה הראניע לדעחי, כי איננה ע״ד לשוט המיוחדה לו, נסעליצס: ויד דעה, היא אן דכן האחרונים, וכןהראב״עלאהשחמש מעולם במואר הידוע הנמצא. בהקדמה ההיא, ועיין הקדמה ר׳ שלמה פרחון למחברה הערוד, ובהערה א׳ מאת המוציאו לאור. צד מ״ד: ט מה לאותיות דר׳ע עקק עם בדתוח «עניני סלמס וכו׳. אולי היה בדי ר' שמואל העד ס׳ אוסיוח דר״ע אשר היה טלל עניר הלכות, ולא היה כלל ע״ד ס׳ אומיות דר״ע אשר בידע. וכן בדי בעל היוחסין היה מדרש רנה אשר היה כולל באוד העשנה. ולא היה בלל ע״ד מדרש רבה אשר בדיט, עיין יוחסין(שם אושעיא). צד י״א; ירמז על הרמב״ס וכו׳ בי יאמר: וחבמי סעחקראמרו כי שבל האדם יש לו גבול וכו׳. לדעתי לא דעז בזה על הרמג׳ם, כי אס על סאקראעעס. עיין מאור עירם(פמ״ג): וכמו שהיה הסכם סוקראנוי אומר וכו׳ כי לכל מדע ולמוד יש גבול וחק אשי־ עליו יאום לאדם שיגיע ולא יעברו עכ״ל. וזח הוא מקור דנדהרמנ״םנפמו ל״א ול״ג מראשון למורה, ונמ״א אראה בי חב דברי המורח לקחו מספד חכמים אחדם בהרחבת הלשון. וגם הרמב׳ם עצמו^יאמו לפעמים. אמרו חכמי המחקר. עיין צד ב״ב סי׳- י״א. ואדום ל עזריאל אדברה במ״א. ואבררה ט לא היה כלל רגו שלהרמב-״ןול הוא לא היה סנה לחחפשעות למוד הקבלה נאלץ שפרד. . צד י״ב בהערה: ששם אני בעל מדרש החכמה היה,ר׳ שלמם