Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

(*) וגם רבדיו האחדוניס; אחר׳הקז״ה האש שאני תניא• מם אינו כבה 5עולם־המ3״ק*אים מאווגיס ־עד• היום'הזם. •■■•־ .־׳ל׳ C ־•*•׳:־ .*׳Cl'fe , ז׳ ד•.•ז ׳ר;ר- . ־, r r...r יד<^די3.באה«^חושכ הערשםאן ם?ע0נמ.",. '"1ז£'מה (jty $£ חה שהעיך'5ראב״ע על הצחוב(בל־אשיח י?,אז ׳?ארץ כי לא נכח לבאר מלחJ אז לשלול הזמן;היזא(יןך כאשל'יורה 'לרוב'אחרי ני בזמן כחינח הסודה עיי ה$״ח'הייז לכנעני יו^3?את' עודיונדכ לפח רש״י כתו' שהביט ג״כ^׳צבחוד לנחלים שם־ כי מלח 'אז תורה פה לשלול זמן הקודם כי מחחלה ׳מלה1 הארץ נחלקו של שס'וזרעו ישנו פה תלפלס ־ורין־אח*כ כנשה ולכדה הכנעני מהם ולפי דעתי הרגיש {נר ר׳ ירמיה נהערה זאת וע״כ רצה לנאר הפסוק באופן אמר״׳למדך מוסרי כי;ז״ל המינא נילקוט ריח לך:"ר^'ירמיה אמד 3שעהז שהיה' אנדהם ‘'מהלך נארס כהרי© תארס נחיר וראה מי אדם לאוכלים ושוחים ופוחז׳יסאתר הלואי לאיהא חלקי גארן' הזי^יו, זכיח שהגיע לסו׳לאה של צור'<ג3יל אוץ כנען ) ודאה בני cאדם עסוקים־‘ בניכוש יבשעח כיכול! בעידוד בנ*עח עיר^׳אאו הלואי יהא חלקי' 3ארן הזאיו [ איל'הקב״ה לזרעך איון" אח'אא^ך׳מאת עכ״ס '9ואה אדבדר אלה. דשרצה לבאר פאה״ב ׳והכנעכי-' אזז באלן •bStf נמכמנני,היה עסיק בענידת ^);*:ןדאח׳שס אר^ הרנה׳סעמי©נמקרא להודחעלאדמה פידייד׳כימיונחצה האר^:י3ולה/ 'וע״כ' החאוה אברהם שיפיל חלקו'וחלק•?רעו'ש6 זאןושגי הא^זי׳יראו ויעשו כאוסם'*להיות תמיד חלוצים;מולאכה ^כראוי לנלי ירא-ד׳ לאכול^מיגיע כפל יעמל ידווע״כ ה3צ!יחז ^קב״ה שימלא חם» דזה לחח לזרכבי אח הארז הזאאי ״ i’;T) ׳־ י י‘־ c 0 ~n''V 'V?י'5׳ יי׳ ז חיים יוסן* *מ¥אק ׳ : ׳ ־: r ׳ '!:״*:r ־>• י). מחמיח-פרשנדחא* בחלק העבד צד י״ב כחב החכם גייגר: ,ונראה כי מלח מ א אשר חשבה החכם הזה ליחרההיא סימן^שסעי^ ־*ולא, p מא ך ועיין במשנה גדדם •'א <3 מד במומא־ועיין במפרשים• ויש שחשבו במוחא׳ משנע השבועה «שבע;חשה״:וגס-אם ז הדבר p נמאס שהפרוש• הוא השבע דבחשד׳ולא בשבועתו אפס נלשת סורי נמצא שחשה