Jeschurun · 1859-01-01 · ה' תרי''ט · p. [Seite]

אמיוחא <נינזן-'«עלחסתתא דמרשיא מףיסאייא כרגלא^בלא דשא ומולויאי«כי!*זיא' בצאעיגא- וכד*תא'*ל£ נחירייא ווי מל מאן דס3יד1ו4אק13ל ין&!*לא סבירז־תדייהון ־מזילן> תכמחאמ&זמא לרלא ומינא ׳*לביד• 4fMr$r לשוצס ־ ■■־׳:כ"!‘׳••'יד C ti';’" r. z״tiMz ר רזז:־ ׳׳ •־־׳ ־:׳-'•׳ יה י*׳'■' v ''■יןימוס. י v 'י;־׳ ־׳׳ .}. ׳.׳.׳• ־• ׳׳V וזעמו־;.על מגיניבש שוניס ,.א^ שאול ^שאל אותי איש-׳תכ0 גלול בחורה, על מס וצמה שנסה הסורק לכתוב במוציא קם רע (לנריסכיב״י׳ס^-לא יוכל לשלחה למ״ל. בחסלח התיבה ובמאנס (שאפסוק נ״ט^נתיבצא יוכל שלתה. בלא׳למד?- ובאאח.בהשקפה ראשינה נראה /חיווה אמנס לאחר העיון ראיתי גס מזה אות. וראיה כי אק אות בחורה חסר, או ישיר והוא ימאי. .,וכתיב בהוצאת" שם'רע ,ולו תהיה לאשה" ע״כ אינו מצות עשה שישא אותה לו לאשה, דהא כבר נלא אוחה (גא -אצי0׳ רק- טונת הקרא«לו תהיה .לאשה שיבאר אגןל^בה ן8ום מסה-וע^הצוי הוא הלאג-״לא-יייהל - לשלחה כסימנו* בנכלמואין, הקילה התורה-שאם: לא .סחצא-חן בעיניו כי^מ^^ה c ^רוי4 לבר ושלמה-מ3ית4 אגל׳צוה כיון; דמשנאת מס שס לה /עלולות ובריס כלי לשלחה' תביחוהממירק עציו המרה;לא יוכל׳לשלחהמגיחו העונש;בפיעל?«א״לחת מאה כסףrעל רוע קעצליו,6שר עשה וניעה העונש.מפורש בחורה,, ני^היציל} שס רע ׳וגס מונעין טוב־פבע^האשה שלא ייכל לגרשה?צ ימיו' וכיח, לעיקר הצ«י הוא הלאו דלאיגצל, לשצאה לנןכ«3 <מןלמה בלמ״ד נמו, אם מאן ‘אתה לשלח ^משא״כ נמאנק ע$ו מיל, נויזב «מום כסף «לבר ןה עור ■כופין אותו לקןיק/קצ^ז עשה ולא חסים צאשה,(טעס שניהם קסע־ק 5חורה , חחמ;,אשר פיה יהשחא:עיק0הל«י. הזח.העשה־ולובתהיה צאשה (?אי לכתוב לא יוכל ■שלאל;אינו,,אצא לפרושי העשה/חהוה’. שצרין^יסש^ן ןמ ׳שצומשתתלח «ולמין יקי« על^מנת p לכן כחוב _ הלחה בלא &?* c■ י. *;׳״'.־!.־•:י.־ .;5׳toc c> ... ז.. ri;׳:;-י'׳ , ׳:■יי אנמום לעו^אן