Jeschurun · 1857-01-01 · Heft III. (1857) · p. Seite 6

(fi> שם ע״ב שורה נר » והוא«ולמיד חני לד יוחנן מאימא פיק בסנהדרין ירושלמי » ולענ״ד קשה הדני לאומרו שסכל המעשים שהניא לקמן וניזמר מפיוסא דד יעקב נר איד משמע שסי׳ רנו מובהק , ולפוס רהימא עיינמי נספר סדר הדורות שהוכיח שהי׳ חלמיד חבר מההוא דחגיגה דאמר אי«אי גמירנא מד יוחנן רע וביבמות אמד׳ שקל ד למעיפסי׳ מיני׳ דאמר לי׳ רע ולא דני ובמחילה מכבודו כי רנהוא לימא דהכא מעגיגיס שאמר לו אילו«כימי הייחי לומד מן הרג עצמו שאמה למדדו ממנו ואין «ה דומה להמס כלל ונלאה שמה שאמר שהי׳ תלמיד חבר היינו שאחיננמגדל כמ״ש הסו׳ «"ל ־ (צנ״א) לן> פ״א עיא ד אלס בירושלמי מם׳ כלאים דפוס א״ד ד״ב ע״ב ד יוסי בשם ד חייא אשכחן כמזב על פנקסי׳ דד׳ הלל ני׳ רבי אלס , ר׳ יוגה אשכחן על כומלא דד יונה נד אלס (צב״א) שם שורה י״ד מלמסה ר׳ אלעור נד ינאי רבי שלד אלעזר נר׳ אגנרגגוס בזמן ד יוחנן » עיין מיש לקמן גני ריא p אננדמום ונס׳ סדר הדורות דן> פיא עיג כסנ לא ידעתי מי אמר לו «ואה זו אי משום לנגיסת פ״ג דן> ליא ריא ב״א אמר משום ר״א בר ינאי הלא מציגו ג״כ מיצה ק> ליד ייא נר״י אמר משום ד״א נר״א ובמחילה מכבודו ני רב הוא שנה נחאה דההזא סוגי׳ מיצה הוא ג״כ בחולין פ׳ אלו טריפות דדו ושם הגירסא בהיפוך ורמי אלי׳ המחבר«יל כאן נל״ה ר״א ר״א וכן הניאו הרי"!« והרא״ש שם ־ ואני תמה עוד על הגאון «"ל שכנר הניא שם מ־ דחולין <יש שם גויס נסי׳ הלן» ולא הרגיש ננוסחא מוחלפת וחדא מהם ודאי נןעזתא ולא עוד אלא שאחיב חור וכתב ד אלע,ר נר״י משמו ומינו כיון שבמקומות ניחשלמי שהניא שם בכולם מביא דא נר אנעיגגום משום ר״א נר״י זק הביא מחילת ק> ס׳ עיא וק מדברי הדי!) פ׳ השואל ק« ק״נ איכ סמי הן לניצה מקמי ההוא דחולת ושד לי׳ מאד׳ להגאון זיל שמרוב בקיאותו ואגב חורפי׳ שגה נזה > ומימ משום שאמר משמו• עדיין אינו ראי׳ שהי׳ תלמידו, כמ״ש ספד הסיני׳ (צניא) שם