Jeschurun · 1856-01-01 · Heft II. (1856) · p. Seite 8

rtUfc של &און האמאי מהרא״ז מרגליות זיל המכונס טח אלרים ומלבד וה סייס לו ידיעה רכס ממה‘ ואהב אימה מזנב לומדה תודשיה מראה מהסכמתו לתיא ש5 סרמכמ״ן «״ל ולס,'כליל החשבון גם נמצא ’ממנו שיריי תיז8* בראש ספר מין אריאל לאחיו «אוןזסיה (ועוד נודע כין המון התכמיס הרכה מלין דחוכמתא דמשהאימד) נם נמצא במאסף ממם ממנו : הבושם הוא למזלוח נ® מבושה — רבים לסו לרעיה רמת ללשה• — פדלנמצא' ממס מהוה בספר החינוך כיי אצל מכיר הרב ומ, מוסרינ ב״ש ני,; (יואל נא הרב הנ״ל להפיצו בישרזן ולמאה מחשב לו) ־ גם יש ממנו ממה לספר מר דמו bpi סבא ק׳לישאהגאון יענ״ץ הנקרא לאס שנרם א®־־ מפס בלצנרלין זמן לא כביר וסוד מכתב מד המתקוממים לדכר עתא על מו מאון מוה, שאול זצ״ל אהיה אשוסח הדא*ש אאר הדפיס «ם מהוהיו מקראות בשם כסא להרסגא• ולאהבת הקצור סגרתי ההערות של הרב מאון צבי זיל בשם צב״א (צבי ק אדה) ואס נמצא• זה דודי" כוונתו על מאוןיעב״ז זיל נם אעיר מ ההערות בשם שביה המה מהחסס המלץ מוהר״ר שמשק בלאך הלוי ז״ל והדפיס המצזייניס המה מדפוס קראקא ט ההערות כלס נמצאות על היוחסין מדפוס מיל : דף י״ס עיא שורה א, היוחסין הניא בשם רש״י פיק דסעגית ט אלו שהיה סמן הלל הם רבי יהתא ק בתירה ור״י אחיו 'וכתב דלא נסירא טרושלמי,מוגן ד׳ מיחס ט ריי וריא שהם תלמידי תלמידו של הלל זכו שימיד אכיל לריב״ב אבל דב״ב ט, בבבל בנציטן בזמן הביהזס,* ע״כ הלשון הזה תמות אצלי דאדרבס זה מוכח כדברי ולא כדנלי הירושלמי ׳ וניל דתד הביב הוי והך דר בחרא הוי וכ״כ התוס, במנחות דסיה סיב וגם לקמן ב& יוייד הביא מן המשרות מגעים שהי, ק לפני רבי אלעזר (צכ׳א)« שצז שורה ר מלמטה והלל למד חורה מעוני,גדול ולא סייעו שבנא אחז וצו, כדאיסא בסוף סוטה ׳י הוא מף ח, נוטל מ״א עיין לקמן ב&ר המאיס ע״פ א״ב (צכ*א) י V