Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 243 (sequence 294)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 48% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0296-3519083- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
243 ברומברג־ביטקובסקי, בריינין, בדבשטיין־כהן, ברקוביץ, גויטיין, גולדברג ד״ר זיגמונד כרומגרג־ביטקובסקי (1923—1863) סופר ומחנך מראשוני התנועה הציונית בגאליציה עוד לפני הרצל. בקונגרס הראשון השתתף בועדה לניסוח תכנית באזל. מראשי ההסתדרות הציונית "התאחדות" בפולין. ראובן פריינין (1939—1862). סופר לאומי חשוב, מבקר ועורך. היה הסופר הראשון שפרסם שיחות עם הרצל. תרגם את "הגיטו החדש", פרסם דינים וחשבונות מהקונגרסים הציוניים הראשונים וספר "חיי הרצל" (חלק א/ תרע״ט). ב־1910 בא לאמריקה והתמסר לעתונות האידית. בשנות חייו האחרונות הצטרף למצדדי ההתיישבות היהודית בבירו־ביג׳אן ועורר מרירות נגדו בתנועה הציונית. ד״ר יעקב ברנשטיין־בהן (1929—1850). מראשי התנועה הציונית ברוסיה ומחשובי עסקניה של היהדות הרוסית עד שנות המהפכה. עשה בארץ בין שנות 1910־1907. בשנת 1925 עשה שוב בארץ, אך גברו עליו חבלי הקליטה ונענה להזמנת ה״ג׳וינט" לשמש רופא במושבות היהודיות בקרים שברוסיה, ומת שם. בקונגרס הראשון הרצה על יסודות ההסתדרות הציונית וההתיישבות בארץ. ד״ר מיפל ברקוביץ (1935—1865). המזכיר העברי של הרצל והמזכיר העברי בפועל בקונגרס הראשון. תרגם לעברית את "מדינת היהודים" (בשנת הופעתו, תרנ״ו). תרגם את המהדורה הראשונה של כתבי הרצל בעברית (חמשה משבעת הכרכים, תרע״ח ואילך). היה תועמלן בשביל הקרנות הלאומיות. משנת 1911 עד ימיו האחרונים שימש כמורה לדת היהודית בגימנסיה בבילץ שבשלזיה. יעקב ליב גוימיין (1939—1867). סוחר יינות בפרנקפורט. השתתף באספת הועד המכין של הקונגרס הציוני הראשון. מחשובי העסקנים ומנהיגי התנועה הציונית בגרמניה. עלה לארץ בשנת 1935. יצחק ליב גולדברג (1935—1860). מראשוני הובבי־ציון בוילנא. עסקן ציוני חרוץ ונדבן — תרם את שטחי הקרקעות הראשונים לקרן־הקיימת ביום היווסדה, את המגרש לאוניברסיטת העברית, יסד את העתון היומי "הארץ" ועוד מפעלים חשובים בארץ הקשורים בשמו. חי בארץ משנת 1918.