Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · page 290

ציונים לתולדותיהם *) מאיר אבנר (1955—1872). מנהיג היהדות הרומאנית, ראש קהילת צ׳רנוביץ, ממייסדי האגודה הציונית האקדימאית "חשמונאית" בצ׳רנוגיץ. מאז לא פסקה פעילותו החרוצה ומלאת המרץ למען התנועה הציונית ולמען יהדות ארצו. היה הציר היהודי היחידי בפרלמנט הרומני, ואחר־כך חבר הסינאט הרומני שלחם בו את מלחמת עמו נגד שונאי־ישראל. עלה לארץ בשנת 1940. ד״ר מרדפי אהרנפרייז (1951—1869). הרב הראשי בשטוקהולם וקודם בסופיה ובדיאקובר שבקרואטיה. היה פעיל בהכנת הקונגרס הציוני הראשון. שמו חתום עם שמו של הרצה על ההזמנה העברית לקונגרס שהוא חיברה ואף הדפיסה במו ידיו. הרצה בקונגרס הראשון על הלשון והספרות העברית והרצה על הנושא הזה גם בקונגרס השני. מאז התרחק מהתנועה הציונית. ארנפטינא (אסתר טינא) אהרנפרייז — רעייתו של הקודם. מנחם מנדל אופישקין (1942—1863). חבר הנשיאות של הקונגרס כמזכיר עברי (לא נשארו שום זכרי־דברים מ״מזכירותו" בקונגרס הראשון. לא היה זה, כנראה אלא תפקיד כבוד משום חשיבותו בתנועת חובבי־ציון ברוסיה). שמו נפקד בין נבהרי הקונגרס בגלל עמידתו החיבת־ציונית העקבית בדיון על הסעיף הראשון של התכנית, לפי פרופ׳ קלוזנר (״ספר הקונגרס״, תש״י, עמ׳ 279). דבר השתתפותו באותו דיון לא צויין בפרוטוקול. בקונגרס השני נבחר לוועד הפועל ושימש בו מאז במשך כל ימי חייו. ראשי ה״קרן הקיימת לישראל״ מ1921 עד 1942. יושב־ראש הועד הפועל מ־1935 עד 1942. נשיא הקונגרס הציוני הס זהכ״א. עלה לארץ בשנת 1919. אפרים איש־בישור (פפינדלמן) (1945—1863). נולד ברוסיה ובצעירותו היגר ללונדון. ייסד שם את המיסדר "המכבים הקדמונים", שחבריו היו בעעיקר מאנשי המעמד העובד. אחרי שהרצאתו של הרצל במועדון המיסדר של האינטלקטואלים "מכבי" לא נשאה פרי, נקראה אספה פומבית מטעם המיסדר "המכבים הקדמונים", שנתן להרצל את האפשרות הראשונה לדבר אל קהל יהודי רב. איש־כישור מילא אחרי דבריו של הרצל, תמך ברעיונו ותכניתו והוסיף להצלחתו הפומבית של הרצה. בראשית המאה בא לניו־יורק ובשנת 1930 עלה לארץ. *) עפ״י "ספר הקונגרס", תש״י ומקודות אחרים.