Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 175 (sequence 211)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0213-3519000- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
175 רוזנברג אנו רוצים כעת לאשר עובדה מעניינת, שחוקרי א״י מזכירים ,אותה ביחס לכושר התפשטותה של החקלאות בעבר הירדן, זה מקרוב עקבו אחרי עיקבות תרבות עתיקה עד למרחקי השממה הסורית, אף במקום הנזכר בתורה בשם "באר" שבמדבר, הקיים, כמשוער, עוד מימי אבותינו הקדמונים, מצאו סידורי תעלות־מים ובריכות גדולות מזמן הרומאים. אילו היו נאצרים במקואות שפע המים האלה המביאים בעונת הגשמים לידי גאות את הנחלים המרובים והאגמים הקטנים בעבר הירדן, כי אז אפשר היה על ידי השקאה מלאכותית להוליך ולהביא את התרבות לתוך המדבר. "ציה וישימון יהיו לנוח מדבר, והערבה תשיש ותפרח כשושנה". דבר האגדה העתיקה על ההתפשטות הנפלאה של אדמתנו הקדושה עוד יקוים, כמו שכתוב. הנני מאשר בהחלט את הנחותיו של ד״ר שנירר בהרצאתו על שיטת ההתישבות המעשית שנעשתה עד כה, כפי שהבעתי כבר את דעתי כעד ראיה בעל פה ובכתב. א) מפעל ההתישבות עד כה טעון תיקון יסודי, מבלי להזיק למוש¬ בות הקיימות, שיש לקיימן, כמובן, עד כמה שהן מועילות. אל לצעוד שום צעד לקראת מפעלי התישבות חדשים, טרם נוצר לכך מצב בטחון חוקי! את הבקורת החריפה אך הצודקת שמתח ד״ר שנירר על מצב הבאקשיש הקיים יאשר אותה ללא הסתייגות כל המכיר את התנאים. נגע הבאקשיש משחית בהחלט הן את הפקידים הטורקיים הנוגעים בדבר וחן את הסרסורים היהודיים. הוגד לי, שאין להקל בערכן של המושבות הקיימות בתור תחנות נסיון חקלאיות. אך הלא אין לעשות נסיונות ממושכים ביותר באשרם וצערם ובקיומם של 1000 משפחות בערך, ובכלל אנשים נדיבי־לב ואצילי רוח ובעלי יכולת כספית היו יכולים להועיל יותר בשלב זה של הציונות על ידי יסוד משקים מצוידים היטב ומנוהלים בשיטה מדעית הולמת יותר ובטוחה יותר. ב) תכלה־נא שיטת אדמיניסטרציה ואפוטרופסות במפעל ההתישבות המעשית, ותחל עבודה שיתופית חפשית בהנהלה מרכזית אחידה דמוק־ ראטית. כן יבואו־נא הסדר והשגחה בשטח העליה וההתישבות מטעם הנהלה מרכזית כזו. מלה אחת על ״ועד־ציון המרכזי״, שנתארגן בינואר 1894 בפאריס. לכתחילה היתה הכונה, שועד זה ינהל את כל מפעל ההתישבות. לרגל סיבה אחת, שאינה ניתנת לפרסום, נצטמצם בסידור מושב העובדים קאסטינה ובתמיכה או בריאורגאניזציה של משמר הירדן ביחד עם יק״א. כעת משתדלים ליישב על קרקע שנרכשה במקומות אחרים מתושבי ארץ־