Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 173

173 קמינקא ביחד עם סחורות קלות מגיע היבוא הכללי בערך ל־ 7,371.500 פראנק מספרים אלה יכולים לשמש כמורה דרך לכמה מפעלי תעשיה, אולם עם הרחבת מסגרות ההתישבות יהיה מתפקיד הקונגרס לחקור ולדרוש, איזו תעשיה עלולה להקלט בא״י בהצלחה יתרה. הרחבת ההתישבות התכליתית זקוקה על כל פנים לפעולה מתמדת תוך הכרת המטרה, אך בעיקר לתקונים יורידיים ידועים, או לאותן הזכויות, שהקונגרס מקוד, להשיגן בנדיבות לבו של ה. מ. השולטן, כי לא יתכן ליישב להבא באותה שיטה שיישבו עד כה. עלית היהודים בהמון נאסרה, כידוע, אך האיסור הוחמר עוד על ידי הפקידים הנמוכים במידה כזאת שהעליה על חוף יפו אינה מותרת לשום יהודי, (פרט ליהודים צרפתיים, אנגליים ואמריקאיים). והעולים שהשיגו בעקיפין את הרשות לעלות על החוף, הערבים מתקלסים ופוגעים בהם. בפנקסי האחוזות אינה נרשמת שום בעלות קרקעית על שם יהודי. אופן רכישת האדמה היא בכלל מיגעת מאד. סופרה לי דוגמא מעניינת: המושבה חדרה היתה בראשיתה רכושם של 18 איש, שחלקותיהם לא חולקו. כשהמושבה נרכשה בשנת 1891 על־ ידי חברה בת 70 איש, היה על כל אחד מהקונים להוציא מאת כל אחד מהבעלים הקודמים תעודת קניה. נחוצות היו, איפוא, לא פחות מ־1261 תעודות משפטיות! וכשזכו סוף סוף לרשום באופן חוקי את האדמה, התחילה הצרה הגדולה של קשיי הבניה, כי אין לבנות אף בית אחד בלי רשיון מקונסטאנטינופול. ועוד, אין לבנות במושבה אלא כשחלקות הקרקע מחולקות לבעליהן. החלוקה צריכה להעשות על ידי הממשלה ועולה שוב בדמים מרובים. רק פעולה כבירה, שתצא מהקונגרס, לשם השגת תנאים חוקיים גלויים, עלולה להסיר את המכשולים האלה מדרך ההתישבות הגדולה. ואם אמנם רצה נרצה, יצליח ודאי המפעל הזה (תשואות חמות).») *) בהקדמתו למהדורה העברית הראשונה של הפרוטוקול (תש״ז) הוסיף ד״ר קמיגקא את הדברים האלה: "אולי יש לי הרשות להעיר על תיקון קטן שצריך לו תוכן סוף הרצאתי, או פ י ריש למה שנד® בפרוטוקול בגרמנית. מסקנתי האמתית היתה בתחילה, כי נחוץ בכל אופן להמשיך פעולת היישוב של הו״צ בצד התעמולה המדינית החדשה, אבל לבקשת הנשיא וכדי להציל את הכינוס מפילוג דעות הסכמתי לנסח את המסקנה לפי שיטתו אשר עשתה את הפעולה המדינית לעיקר". וראובן בריינין סיפר ברשימותיו מהקונגרס: ״בסוף מאמרו (כלומר: נאומו) עשה הד״ר קמינקא אזכרה לנשמות הלוחמים לציון: ד״ר