Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 151 (sequence 183)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0185-3518972- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
שנירר, שטיינר, לאנדאו, הרבסט, הנשיא, בודנהיימר, באהאור 151 § א׳ מתקבל בנוסחו המקורי הנשיא מקריא § בי. ד״ר שנירר: אני סבור, שבדי שיהיה הויכוח פשוט, רצוי לגשת לויכוח נפרד על שני חצאי הסעיף הזה, סבורני שעל המחצית הראשונה לא יהיו שום חילוקי דעות, לעומת זה עלולות הדעות להחלק בשאלה, כיצד לאסוף את הכספים הללו ומהו מספר הציונים הבוחרים בציר. אני׳ סבור איפוא, שעל שני החצאים יש להתוכח לחוד. שטיינר: אני מסכים להצעה זו. ד״ר לאבדאו: רבותי! הצעה זו נראית בלתי שלמה, כי אינה מכילה את ההחלטה הברורה, מי רשאי להשתתף בקונגרס: אם רק צירים, או גם חברים. לסעיף זה הנני מציע: "בקונגרס יכולים להשתתף רק צירים", וממילא מתבקש אחרי זה התיקון הסגנוני: "הקונגרס מורכב מצירים. ציר נבחר על ידי כל 100 חברים". אני מציע, איפוא, שבראש תהא פיסקה מגדירה זו. קארל ה רב ם ט (סופיה): עד כה היתה ההסתדרות הציונית רופפת. ועכשיו אנו שומעים, שכל התורם תרומתו רשאי להצביע. למי הוא תורם? להסתדרות הרופפת שהתקיימה עד כה, או למישהו אחר? יוחלט נא למי יש לתרום את הכסף. התרומות הנתרמות באגודות מיועדות עלפי רוב למטרות מקומיות. אני מציע: יוגד נא באופן עקרוני: "לקופה. הארצית, שעליה להעביר את התרומה למרכז". הנשיא: במשך הויכוח יתברר, שתמונה לשכה להכנת הקונגרס הבא, שתהא מקבלת את התרומות. ד״ר ב ודג ה יי מ ר: ברצוני לדבר נגד הצעת לאנדאו. אני חושש מאד לניסוח כזה של הסעיף. אין הקונגרס התאגדות של צירים כי אם, אם בכלל תהא לו חשיבות רבה, עליו להוות אספה של כל הציונים, וכל ציוני התורם משהו להסתדרות המשותפת הכללית, מן הדין שתהא לר האפשרות להביע דעתו במקום היחידי שהוא יכול להביע. ברצוני להפציר בכם, לא להוריד את הקונגרס לדרגת אספה של צירים. חששותי רבים אף לגבי הארגון הארצי. אשר להחלטה על זכות ההצבעה, הננו יכולים להשאירה בביטחה לועה״פ שיקבע את הסידורים ביחד עם הארגונים הארציים, לפני הקונגרס הבא. נשאיר שאלה זו מתוך אמון גמור לועה״פ שייבחר, ולו תהא האפשרות לקבוע כיצד להחליט על זכות ההצבעה. באה א ר: אם המספרים ארעיים עדיין, אין לי להגיד מאומה; אך אם הם מוחלטים, הריני שואל: מדוע קובעים לפראנק — שני שילינגים" והלא אין זה היחס הנכון?