Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 113

113 מ ו צ ק י ן מ ו צ ק י ן: (קיוב): קבלתי זה עתה את התפקיד להביע משהו בנוגע לסעיף הראשון של התכנית. אף על פי שקשה לי מאד כרגע לנמק את דעתי בברור גמור ביחס לענין הנידון, הריני חושב עם כל זה לחובתי לעשות זאת. דעתנו היא, כי המונח "לפי משפט העמים" צריך להיות כלול בתכנית ושיהא דוקא לפי המובן שד״ר הרצל כתב בחוברתו- כשהופיע לפני 15 שנה החבור "אוטואמאנציפאציון" הוצע הרעיון ראשונה לאור עולם, שהיהדות שואפת ל"בית־ מולדת מובטח לפי משפט העמים" ואפשר לקוות להשיגו רק על ידי מעשים במובן זה של פעולה גלויה. במשך הזמן ניטל מערכה של התביעה הנבואית כל כך, עד שבתחילה לא נשאר עוד מאום מלבד ההתישבות בא״י ואחר כך יצירת מושבות אחדות ולסוף רק אוסף דמי צדקה. היה היה אידיאל היסטורי גדול ונשארו אך מעשים פעוטים. מה ניתן לעם מהרעיון האמתי הצרוף? לכן רבה היתד. ההתלהבות שבה קבלנו את הצעד הראשון להגשמת. ההתחלה ההיסטורית, הקונגרס הזה. כביר היה ההד, שעוד כרוזו הראשון של הרצל מצא בנפשותינו. אין אנו עוסקים כאן בענין מלה אחת, כי אם בכל הטאקטיקה העתידה שלנו. המלה אינה אלא הסמל שלה. לפי ראות עינינו חשוב מהכל, שהקונגרס יבטא את הפתרון שלו לשאלת היהודים בגלוי. העולם עוסק בשאלת היהודים, והיהודים תפשו עמדה שאינה אלא משפילתם. אכן שונה היא עמדתנו, מחאתנו, בבטאנו: הננו רוצים במולדת*) משלנו, מולדת גלויה לעיני כל העולם. איננו רוצים, שיאשי־ מונו בהעלמת מטרתנו. הכל מבינים שעם זקוק למולדת משלו, לכן רש¬ אים אנו לבוא אל העולם בדרישה, שתנתן לנו מולדת זו. מובן מאליו, שאין בדרישתנו זו בלבד משום השגת המטרה. אף איננו מאמינים, שתיבף ומיד ימצאו נציגים דיפלומטיים למלא את משאלותינו. אך אם נשכנע את החברה, כי את פתרון שאלת היהודים יש לתפוש רק במובן זה, כשנכוון את הטאקטיקה שלנו לכוון זה גם בין היהודים, כשגטיף לכך בתוך העם היהודי, כשאנו, רצוני כמעט לומר במובן העדין, נחטט בקרבו, או אז נוכל לצפות להצלחה מבית ומחוץ, או אז יש לקוות, שנגיע למצב שנכוון את הטאקטיקה שלנו בשם כל הלאום היהודי ונכין את עצמנו למאורעות היסטוריים חשובים. רבים הסבורים, שבעודף קנאות הנעורים שבקרבנו, ב״פזיזותנו" הננו עלולים לגרום הפסד רב לפעולות ההתיש־־ .Heim (