Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 107 (sequence 135)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0137-3518924- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
107 [מכתב] הרב מותליבר ו) עלינו רק לבנות ולנטוע לא להרוס ולסתור, ולכן חלילה לנו לפגוע בקופת "החלוקה" בירושלים, חיי רבבות ,אנשים תלוים בקופה זו וכל זמן שאין להם מקור אחר לפרנסתם חלילה לנו לקפח את מחיתם. ז) על דבר הפצת רעיוננו בקרב בני עמנו, עלינו לשים לב לשלוח מטיפים טובים בכל ארצות הגולה, להודיעם את רעיוננו ולחבבו עליהם. תועלת המטיפים רבה היא, כאשר ראינו במדינותינו. כמו כן להדפיס בעד העם חוברות המדברות לרוחנו בשפת עבר, בז׳רגון ובכל השפות שעמנו מדבר בהם, גם נחוץ מאד להדפיס חוברות קטנות בשפות רוסיא, אשכנז, צרפת, אנגליא, איטליה ועוד, שבהן יתואר היטב רעיוננו ומטר¬ תנו ותכתב בשפה צחה מושכת את הלב, בדברים חמים ובהגיון ישר ולחלקה בין גדולי כל אומה ואומה בכלל ובין גדולי אומתנו בכל ארצות פזוריהם בפרט. חסרון חוברת כזאת מורגש מאד וביד האספה למלאות את החסרון הגדול הזה. ח) על דבר "אוצר לאומי" עלינו להשתדל בכל מאמצי כוחנו לפני מנהלי יק״א בפריז, כי יקדישו חלק גדול מהכסף המונח ברשותם לישוב ארצנו הקדושה, וכן עלינו להשתדל בזה לפני שאר גדולי ישראל« גם טוב לתקן כי חלק מהכסף הנאסף בכלל לישוב הארץ יאצל למשמרת לאוצר לאומי. טוב כי האספה תשלח מכתב תודה להנדיב הבאראן עדמונד דיראטה־ שילד להביע לו רגשי תודתו על פעולותיו הכבירות לישוב ארצנו, הלא הוא הראשון בבני עמנו מיום חרבה ארצנו שהתעורר לרעיוננו הגדול וכבר הוציא על זה עשרת מיליונים פרנקים ועוד ידו נטויה לעשות הרבה להחיות שממות ארצנו! וראוי הוא האיש המורם מעם הזה כי האספה הראשונה לחובבי ציון מכל הארצות תביע לו רגשותיה, רגשות כבוד ויקר. בסוף דברי עלי להרים כשופר קולי אל אחי בני עמי לאמר: הנה זה כאלפים שנה הננו מקוים לביאת משיח צדקנו שיגאלנו מן גלותנו המרה ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצנו, ושם נשב בטח שלו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, האמונה הזאת חזקה בלבנו והיא נחמתנו האחת בימי ענינו ומרודנו הרבים. ואף כי במאה האחרונה קמו אנשים בקרבנו וכחשו באמונה זו וימחקו את תקותנו מעל לוח לבם ויסירוה גם מסדרי תפלתם, אבל החרדים שבקרבנו וכל העם כולו מחזיקים בתקותנו זאת, ועליה יתפללו ערב ובוקר וצהרים, ובה מוצאים מרגוע לנפשם הנהלאה. והנה בימים האחרונים קמו אחדים מהרבנים האורתודוכסים במערב אירופא, אחד מהם גלה את דעתו, כי כל היעודים והנחמות שנביאינו