Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 96

ישיבה שניה 96 דברי ימי היהודים בפולניה דומים ברובם לאותם שבמערב אירופה, נעמוד כאן רק על שתי תבונות מיוחדות. בפולניה היו קיימות ערים הקרויות: "ערי מלוכה" קטנות שהיו כפופות לאצילים. בערי "המלוכה" היו קולוניסטים גרמניים והם לבדם היו בעלי זכות אזרח. עבדים, משוללי הכבוד ויהודים לא יכלו להיות אזרחי העיר1). וכן אסור היה להם בכרכים לעסוק במלאכה2), ולעסוק במסחר היה מותר להם רק במידה שהורשו לכך לפי חוזה מצד אזרחי העיר3). בערים הקטנות הכפופות לאצילים, יכלו לעומת זה להמשיך את חייהם כחנוונים זעירים ובעלי- מלאכה4), אבל שם היו תלויים באציל מבחינה משפטית וכלכלית5 6) בתור ”plebs ultimae classis“ האציל היה אדון ליהודים בעל ius vitae ac“ (6”neCis האציל היה לקוחו העיקרי ויכול היה להשתמש ביהודי כבכלי שימושו" כמלוה ברבית או כיהודי מוזג לניצול האכרים. תאור קצר זה יסביר לנו למדי, מדוע נמצאה עדיין בעיירות הקטנות של הרפובליקה הפולנית לשעבר אוכלוסיה יהודית מורכבת מבעלי מלאכה, חנונים זעירים וכר. בעת נוכל לעבור לתיאור מצב היהודים במזרח אירופה בהוה. נצטמצם בעיקר בליטה ודרום מערבה של רוסיה. לארצות אלו יש לנו מספרים סטטיסטיים מדויקים לחלוטין בחיבורו המצוין של הפרופיסור הפטרבורגי סובוטין, הבה נלך בעקבותיו. אין המצב בשאר הארצות על כל פנים שפיר יותר. על המצב העגום של היהודים בגאליציה ורומניה שמענו זה עתה מפי האדונים ד״ר זאלץ ופינלם. אך קודם בל הערה קצרה: כשוולטר פרסם את כתב הפלסתר שלו נגד היהודים אמרו אז אי אלה יהודים פורטוגליים עשירים: וולטר צדק במסקנותיו, במידה שהוא דן ביהודי גרמניה. התנהגות פחדנית זו של האדונים הגדולים מהמאה החולפת יצרה שיטה. כמה יהודים שבעים בני מערב אירופה מאמינים עוד כיום, שבזכותם לידות אבנים באחיהם הפולניים והרוסיים העניים. האדון אלפרד נאקויט רוצה אפילו להאמין, שהיהודים ברוסיה וברומניה אינם אלא גזע עלוב ומגוול, כפי ששומעים 1) Bandtkie: Prawo prywatne polskie, S. 116. 2) Ibid., S. 129. 3) Ibid., S. 123, Kraushaar: “Historia Zydow w Polsce”, S. 88. 4) Kraushaar : Ibid., Bandtkie: Ibid., S. 129. 5) Bandtkie: “Historja prawa polskiego”, S. 541. 6) Kraushaar: Ibid., S. 16, Bandtkie, Ibid., S. 290, 637.