Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 27 (sequence 53)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0055-3518842- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
27 זאלץ רוב מנינם ורוב בנינם של יהודי גליציה נאלץ, איפוא, במסיבות כאלה לשבת בהכרח בערים ובעיירות השוק. 70% של כל יהודי גליציה הצפוי פים בערים ממשיכים בקיומם העלוב, אבל הם מוכרחים להתמסר למלאכת יד ומסחר מתוך חוסר גישה לענפי מלאכה אחרים. הואיל ואיו מתנהלת באוסטריה שום סטטיסטיקה מקצועית, חסרים אמנם מספרים מדויקים על חלוקת המקצועות העירוניים באופן יחסי בין היהודים והנוצרים העוסקים באותו מקצוע. אולי יתכן ליצור לפי הרשימה דלהלן תמונה קרובה למציאות על מצבו של החלק העיקרי הזה של האוכלוסיה היהודית הגליצית. מהמקצועות הקרויים חפשיים ניתנים ליהודי גליציה רק מקצוע הפרקליטות והרפואה, בעוד שלמקצועות חפשיים אחרים, וביחוד למעמד הפקידות, אינם יכולים כמעט להגיע לגמרי. עד לפני שבים אחדות, בהיות המחסור הרב במועמדים נוצריים לרכבת, דואר ומשרדי הטלגרף, החלו היהודים מתקבלים בענפי הנהלת הממשלה הללו ולעלות למיצער בדרגות המחלקות הנמוכות. אולם מאז פסק המחסור במומחים נוצריים אף במשרות צבוריות אלה זה מזמן, נעשית בולטת ביותר דחיקת רגלי היהודים בגלוי אף בשטח זה. הגיעו הדברים לידי כך, שלמשתדל בדבר איזו משרה פחותה במעלה שהיא בממשלה ובמשרות המדינה, יש שמגלים את אזנו בפירוש, שבקשתו נדחית רק משום אמונתו. בנוגע לתעשיה הגדולה מבקשים אמנם היהודים לפעול בשטח זה, אך כאן בארץ זו עניית ההון ודלת רצון היזמה, לא התפתחה בכלל התעשיה הגדולה והריהי נמצאת בראשיתה. מיצער הוא, איפוא, חלקם של בעלי ההון היהודיים אף בשטח זה. רוב תושבי העיר היהודיים נחלק, איפוא, לבעלי מלאכה, סוחרים, חנונים זעירים, ספסרים, סוכנים, מרזחנים, בעלי התעסקות בלתי קבועה וקבצנים. על יסוד שאלון־חוזר על המצב הכלכלי של יהודי גליציה מאת ועדת העזרה לנצרכים היהודיים בגליציה, שנוסד לפני שנים אחדות ע״י ציר מועצת המדינה הד״ר רפופורט, הננו יכולים לקבל תמונה מסוימת על המצב ועל חלוקת המקצועות הללו לפרטיהם. החוזר הזה השיג מספרים סטטיסטיים רק מ־126 מקומות. על פני שטח זה של כמעט 126 מקומות חיים 45,000 סוחרים יהודיים, חנונים זעירים וספסרים« 14,000 בעלי מלאכה« 12,000 מרזחנים יהודיים« 36,000 יהודים בעלי התעסקות בלתי קבועה, מקרית וכן 38,000 יהודים שפרנסתם על הצדקה. הואיל ואין לכלול את 36,000 היהודים העוסקים בהתעסקות חולפת באיזה מקצוע שהוא, אלא יש למנותם בין מחוסרי התעסקות, הרי