Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · page 11

דבר נשיא מדינת ישראל מי שיקרא את הפרוטוקול הזה של הקונגרס העיוני הראשון ודאי יתפעם מאותה רוח־בראשית המרחפת על פני כל הדיונים. הרעל אומר: "אנו רועים להניח את אבן־הפינה לבית, אשר ישכון בתוכו לעתיד לבוא הלאום היהודי. הענין הוא כה נשגב, שהננו רועים לדבר עליו במלים הפשוטות ביותר". חפעו זה עולה בידו רק במקעת. עדיין דוברים הנואמים כמי שהשכינה שורה עליהם. גם אלה העוס¬ קים בענינים מעשיים ובישובה של הארץ, והקרנות ובתי-הספר, נדחפים על ידי חזון גדול השליט בהם ובתכניותיהם. החוט השני העובר בדבריהם: ערת-היהודים, עלבונם ודיכוים. סבלם ומרי-ליבם; רדיפות ונגישות בחומר וברוח. יהדות אמריקה מיועגת עדייו אך במעט. כדברי נורדאו: "אירופה המזרחית, אפריקה העפונית ואסיה המערבית — מאכלסות תשע עשיריות מן העם היהודי". זוהי יהדות בטרם נדידה ובטרם שואה. והפתרון למעוקה — היעיאה. והיעיאה — אל המולדת ההיסטורית. אומר הרעל: "כשתחל יעיאת יהודים סדירה... הרי תימשך היעיאה בכל ארץ רק באותה מידה שזו תוותר על יהודים. כיעד ייעער זרם היעיאהי — פשוט, כשתתמעט האנטי¬ שמיות עד שתכלה כליל". כיום מעויים אנו בתקופה שונה לחלוטין. הארעות, למעט רוסיה וסוריה, מוכנות לוותר על היהודים, אלא שהם אינם מוותרים על ארעות-מגוריהם. הרעיון העיוני הוא — לכאורה — נחלת העם היהודי כולו. אך מכך לא עמחה לנו ישועה. הויכוחים שהתנהלו באותו קונגרס עם הדתיים הקיעוניים המחכים "למשיח רכוב על החמור״, ועם המתבוללים מהכרה — כיום כמעט ואינם בתוקף. המתבוללים של היום — ומספרם לדאבון־לבנו אינו קטן — אינם טוענים לאידיאולוגיה מיוחדת. הם פשוט נטמעים ומתבוללים ונק¬ טעים. הדתיים האנטי-עיוגים מספרם היחסי קטן. אותה יהדות- אירופה שעמדה במרכז דיוניו של אותו קונגרס, הושמדה ברובה הגדול, וחלקה היגר ליבשת האמריקנית, ורק חלקה הקטן יותר הגיע לארץ־ישראל. נדרשת רוח חדשה, מחשבה חדשה, ביסוס חדש של הרעיון העיוני בתנאי של רווחה. עושר ועולם פתוח. השיגרה — אסור לה שתאכל בנו. מן הפרוטוקול הזה נשאב השראה ורוח, אף כי אנו דנים בעולם שהשתנה ללא הכר. וכאן בישראל, שהעיונות עלתה בה פעם