Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1931-01-01 · XXII = 1931/32 (1931-1932) · page 20

XV הק׳ אברהם במוהר״ר מאיר רינטל זצ״ל מברלין. דניאל בערלין. יוזפא האלעגדר. הק׳ מיכל באמבערג. הק׳ יואל במהור״ר זנוול ה״ש זצ״ל מבערלין. משה סג״ל בומבערג. ירמי׳ בר״פ זצ״ל. מאיר המבורגר רשערי. יודא וויצנהויזן מברלין. הק׳ אברהם צבי. בער פאל סג״ל• הק׳ אברהם כהן מפ״פ. זלמן הילדסהיים. הק׳ חיים בר״פ זצ״ל. חיים בר״ש ז״ל מלנצבורג. מאיר ברא״ע. מאיר מינדן. מאולף ריגטל• 1*ק׳ יעקב צבי. משה בר״ש נעבר. הק׳ רובעי ליי• הק׳ יוסף בר״ל עלקש ז״ל. [XIV] העתק. ב״ה. בהקבץ יחדיו האלופי׳ הקציני׳ התורני׳ הגבאים ואלופי ח״י אנשים בצירוף שאר יחידי סגולה מהחבורה הקדושה בה״מ הגדול דקהלתנו יצ״ו למנות חכם אחר בבה״ט תחת הרב הגדול הישיש המנוח מו״ה גרשון אונגר זצ״ל למלאות החסרון לעדת ישורון באיש אשר לבו פתוח כאולם ועל מקומו יבוא בשלו׳ נזרקה מפי החבורה בשפה ברורה מנוי׳ וגמורה וקבלוהו אה .הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מוהר״ר יהודא ליבפארנבאך נר״ו דיין מק״ק פיורדא איש אשר ברוחו פי שנים נאה דורש ונאה מקיים סבורות עטוקי׳ דולה מים דברי אלקים חיים להיות חד מיסכי בי מדרשא לקבוע אוהל סורסו בבה״מ עם אשתו הרבני׳ ובניו ה׳ יאריך ימיו ושניו וניתן לו דירסו לו ולביתו בחנם מאת אלופי הגבאים גוה קודש חדרים נאים וגמולו ישיב לו בראשו שכרו הקצוב לו מקופח בה״מ סך עשרים ר״ט מדי חודש בחדשו. וזאת ליהודה לתורה ולתעודה על התורה ועל העבודה בל מי מהבחורים מבני עירנו וממקומות אחרים שנפשו חשקה בסורה לשאוב מים מבאר בית לחם יהודה יכנס לבית מדרשו אשר נכון לו בבוקר .כבוקר לרוות צמאונם חמידק כסדרן בשיעורין ראוריחא בכולה חלמורא בהוויית דאביי ורבא ומפרשי הסוני׳ כמו שאמרו חכמים עד חצות. ואחר חצות היום מסור לכל הבאים לחסות בצלו צל החכמה והתבונה להבין אמרי בינה באמרי רברבי ובאמרי מטרי כמה שלבו חפץ ומן המקדש לא יצא אפי׳ אחר תפלח המנחה ללמד אצל ב״ב יחידי כ״א בחבורת איזה אנשי׳ לפי הכבוד ואל יבוא במשפט לדברי ריבו׳ בי אם בנטילת רשות סהאלופי׳ הגבאים דבה״מג ויתגבר כארי ■ברוחב לבבו לפרקי׳ רבי׳ לחדד אח החלמידי׳ בהלכה קטנה או גדולה להאיר עימהם בסורחו חרושי הלכות אשר חנן ה׳ אותו וזה יהי׳ תדיר להגדיל תורה ויאדיר. בימי הקיץ ויארכו הימים המנהג שחכמי בי מדרשא דורשים ברבים בבהכ״ג הגדולה בשבתות קודם המנחה באגדחא לרעת חכמה ומוסר. גם מזה אל ינח ידו בי ידיו רב לו להמשיך אח לב הבאים מיקירי קהלחנו לשמוע בקול יהודה במקרא ובאגדה לגמור ולסבור פרקי אבוס ולהשיב לב הבנים על