Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1931-01-01 · XXII = 1931/32 (1931-1932) · page 7

II ב) הגבאים דבה״מ אשר הם כעת בצירוף הח״י אנשים יוציאו מתוך הקלפי של החבורה כולה ח״י אנשים כשרי דאוריחא אשר יעמדו בהתמניוחיהם משך שלשה שנים רצופו׳ דהיינו לצירוף דבר גדול אשר יהי׳ להגבאי׳ יוקרב הדבר לפני אלופי הנבאי׳ בצירוף הח״י אנשי׳ בעלי החמניות לפסוק עליו בהסכמוחיה׳ מה דינו. בם יבחרו ח״י אנשי׳ האלה בצירוף הגבאי׳ לפי ראות עיניה׳ שלשה נבאי׳ על משך שלשה שני׳ רצופו׳ ועל דרך הזה יעשה תמיר התחדשות הגבאות והח״י אנשי׳ החדשים. ג) ויעסקו הגבאי׳ בעניני בה״מ בכל תוקף ויהי׳ להם פנקס מיוחד ויוכחב בו מכל גבאי הוצאות והכנסות שלו מה שהי׳ תוך שנחו ובכלות הג׳ שני׳ מחויבי׳ ליתן חשבון. ויכתבו הגבאי׳ תמיד בכל קווארטאל הפתקאות לתבוע המעות ע״י השמש מה שנדבו בני ח״ק ליתן ח״מ וכה״ג לגבות הרעשטאנדן והשמש ימסור הכל ליד הגבאי׳. וצריך השמש להיות מהיר וזריז במלאכתו ויעמוד על המשמר לכל דבר שיצטרך הן לקרוא לאסיפה או לשאר הצטרכות לח״ק לשמור ולעשות!ככל מה שיצוו אותו הגבאי׳ ולא יתרשל בדבר. גם הגבאים יהיו זריזין מאור לראות שלא יתרבו החובות. ד) הגבאי׳ אין רשאים לחוות דעתם על עצמם. ה) צריכין לכתוב דעתם על הגבאים לשם שמים לא לשום פני׳ אחרת. ו) מי שהי׳ מבני חברא קדישא ומיאן אח״ב להיות עוד בתוך בני החבורה מחויב ליתן קנם ה׳ ר״ט. גם מה שחייב להחברא עד היום ההוא צריך לשלם ואם מאן ימאן לתחו יש כח ביד הגבאי לתבוע ממנו את הכל בכפי׳ אפי׳ לאחר מותו. וכל זמן שלא ישלם הנ״ל יהי׳ נחשב כאחר מבני החבורה לשלם תמיד מעות חודש שלו כמקדם . ז) מי שמסרב לקבל החמניות הגבאות מחויב ליחן קנס א׳ שפעצי׳ דוקאטן . ח) על מי שעלה עליו הגורל לבוא לאסיפה ולא בא מחויב ליתן קנם עד ששה גדולי׳ כפי מה שיאמר לו השמש מפי הגבאים בהסכמוחם. ט) אם יארע ח״ו חולה ר״ל בבני ח״ק מחויבי׳ כל איש מן בני החבורה לילך לבה״ם לומר תהלי׳ וכל המזמורי׳ ותפלות הנהוגי׳ אצל הח״ק רב״ח יצ״ו. י) אם יעדר ח״ו אחד מבני החבורה ב״מ ילכו מנין עשרה אנשים מבני הח״ק לבית המת ללמוד שם פרק משניות בכל יום והשיעור יהי׳ חיכף לאחר יציאת מבה״ב בשחרית ומי שלא יבוא אל השיעור יוקנם בשלשה פעניג והגבאי׳ מחויבי׳ להכין שם בבית המת ד׳ או ה׳ ספרי משניות וזה יהי׳ תוך שבעת הימים. מכאן ואילך עד מלאות שלשים יום ילמדו בבה״ט כנהוג ע״ע ובקנס הנ״ל ומזכירץ נשמות המתים ב״מ מח״ק בבה״כ דבה״ט בכל שבתות השנה. י״א) הגבאי׳ לא יהיו פסולי׳ זה לוה בשום קורבה אפי׳ בקורבה דרבנן.