Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1930-01-01 · XXI. (1930) · page 134

128 5) ארנונא scheint jedenfalls eine Naturalabgabe gewesen zu sein. Pesach. 6 בהמת ארנוניא פטורה מן הבכורה...... עיסת ארנוניא חייבת בחלה. Es war wohl möglich, diese Abgabe mit Geld abzulösen, לסלקא בממונא. Pär diese Steuer bestehen zwei Erklärungen, Raschi Pesach. 6, B. B. 8 meint, dass es sich um eiue decima von Vieh and Getreide handelt, dagegen R. Chananel im Tossafot, dass dies ein Betrag für durchziehende Truppen oder bei der Durchreise des Herrschers war. Tos. Nedar. 62 b, jedoch Sanhedrin 26a für Raschi. 6) כלילא Steuer für den König, B. B. 143 zum Anfertigen der Krone, also eine Krönnngssteuer: ההוא דמי דכלילא דשדו דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוגי tauf Arm und Reich). B. B. 8 vgl. Aruch. 7) Markt- und Messgebühren, Aboda Sara 13 a, wurden, falls die Messe oder der Markt am Orte eines heidnischen Heiligtums stattfand, für diese vou den Priestern dort von den Verkaufsbuden eingehoben. רב לא שנו אלא באננריא התרת אבל אננריא שאינה חוזרת חייב להעמיד לו חמור ושמוא׳ אמר.. .. אמר רבא בהמת ארנוניא פטורה מן הבכורה ואע״ג דמצי מסליק ליה, עיסת ארנוניא חייבת בחלה ואע־נ דלא מצי מסלק ליה. מ״ט בהמה אית לה קלא עיסה לית לה קלא. "הלך זה ארנוניא רש״י: עישורי תבואות ובהמות מידי שנה בשנה; תום׳: חח פי־ ארוחת דורון לשלטון העובר ממקום למקום שנותן לו כל עיר ועיר ארוחה כי אתא ר יצחק בר יוסף אמד ההוא דמי כלילא דשת דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוג. מיתיבי ר נתן או׳ יום שעכו־ם מנחת בו אח המכס — 5) פסחי׳ ו. ב*,ג. ח. 6) ב״ב קמג. 7) ע*ז יג.