Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 52

12 שאד נשמות של הצדקי׳ והחסיד נשמתם בעדן ונם יוכתב הזכרתו בספר ההזכרה, להיות לנשמתו בפרה, ונשמתו תהי, בצרור החיים צרורה, נפש זכה וברה, ונעשה באסיפ־ ובועד ד.אלופ׳ גבאים דצדקה דהאי שתא תצנ(נ ביר ב׳ דח אב הדל. (הגבאים הדל 17 .No) באשר שהגבאי הראשון ה״ה האלוף התורני מהודר לאזיר סנ״ל הוא בנו של המנוח הדר אהרן משה סניל לכן חתמתי בחריקאו, יהודא ליב מטריבימש שו׳נ פה ק״ק רויפטיץ לע־ע. .27 .N0 כתוב זאת זכרון בספר סיפור דברים באמרי שפר, שפיר קאמר אמירה נעימה, נעים במעשיו מעשה הצדקה, צדק לפניו יהלך בהליכות עולם עלמא דקשוט. קושטא דמלהא, מלתא באפו נפשו־, נפש הטוב טב ומיטיב לאחרינא במשמע, משמעו׳ דורשין ושדורשין לשבח הנאה לשמו כן הוא ה״ה האלוף הקצין התורני מהודר (2לאדר בהמנוח הדר אהרן משה סנ״ל זצ״ל שנדב את רוחו רוח ד היתה בו שהיזל את בספו ועשה בעשיה לשמו ולשם זונתו המחוברת לטהור טהור כמותו הצנועה מרת חיילה בת מהוריד אלחנן יצ׳ו וכיוצא מהם הילד קטן גדול יהי׳ כמר אש זעליג צבי יציו, ונעשה (3כפורת מהודר כמשנת רבי אליעזר קב ונקי מנוקה ומנופה דהיינו "פמוט" אדום מצופה ומסובב בזהוב ואותיותיו "נשטיקט" כסף וע״ג שלשה כתרים "נשטיקט" כסף וזהוב ובאמצע שני לוחות הברית בעשרת הדברים ומצידיהן שני כרוב׳ מרוקמים בכסף וזהב ומצד אחד של הכפורת שלחן ולחם הפנים ומצד השני מנורת זהוב וכסף ושני נים קענדליך "נעשטיקט" זהוב וכסף ונדבו ונדד את הכפורת הדל קדש לד־ קדושת עולם ואין שום אחד מכל בני משפחתו וכמו כן הגבאים או אחד מכל בני קהלתינו יצ״ו יהי׳ מי שיהי׳ יכול ורשאי למעול בהקדשו למכרו ולהשכינו או להחליפו וליתן במתנה לשום אדם בעולם אלא מעתה ומעכשיו הכפורת יהא נקראת ע״ש הצדקה אבל תנאי זה הותנה בתנאי כפול בתנאי ב״נ וביר לכל הלכות׳ שכל ימי חיי מהדל ואשתו ובניו ובני בניו יהא הבפודת הדל תמיד החת ידם וברשותם דהיינו אבי עזרא צבי שיחי־ לו יהי׳ משפט הקדימה שיהי׳ ביח הכפורת קודם לשאר בניו שבשבילו הקדישו ובכל עת וזמן שירצו הגבאים דמתא •הי׳ באיזה זמן שיהי׳ מחויב׳ מהדל וב־כ וי׳א להביא את הכפורת לבה״ב באשר שהכפורת הוא ברשות של הצדקה ורשות ההקדש חל עליו עד עולם ואחדות על ההקדש. ונם הותנה בפי׳ שלאחר מאה שד שילכו מהר״ל ואשתו הדל בדרך כל הארץ בארצות החיים והשלום מעתה ועד עולם יוכתב שמם בחנם בספר הזכרה להזכיר נשמותיהם הטובים בכל שבה וי״ט וי״כ לזכות נשמותי־ ומשה ונכתוב ביום שנכפל כו כי טוב בריח אב דהאי שתא תצג לפ״ק. ולראי׳ באו האלופי׳ נבאי• בעצמם עה״ח ביום הדל (הנבאים הדל). ובאשר שהגבאי הראשון (מהודר לאזיר סנ ל.) המנדב לכן באתי בחריקאו יהודא ליב שו״נ. .1723 13. Jnli ף .1728 2) s. Ahnosencassiere, Jahr .8) Noch in Verwendung der Gemeinde Raussnitz