Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1929-01-01 · XXi (1929) · page 45

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
XXi (1929)
Date
1929-01-01
Page
– (sequence 45)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
65% known words query
IRI
…/3486266-3486301--7659-3494037
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

5 עליו מגניבה ואבירה כמו שומר שכר. אכן באם שב׳ יעקב בר*י יבא לקהלתינו לקבוע דירתו פה אזי יהא כנזכר מעיל. ואותו זמן לא יהא רשות למהרר־מ ולא לבניו ולזרעו אחריו. אמנם זאת הותנה בתנאי כפול אף שיבא ר' יעקב בדי דל לכאן לקבוע דירתו פה קהלתינו איננו רשאי מהרר־מ להחזיר הפרוכת ליד כ׳ יעקב בלתי ידיעת ורשות מהרב אב־ד ואלופי׳ דייני׳ יצ״ו. נעשה היום יום א״ח שבוע׳ תפה(1. — הפרוכת לפי אומדן דעתינו שוה עכ״פ סך חמישים זהו׳ רייניש. אותו נבאי׳ עומד׳ במשפט עם מהר״מ הנ״ל החתומי׳ כאן הק. ארי׳ ליבהר־ר אייזק יצ״ו, הק. אברהם בא״א מהודר זעליג סנ״ל הורוויץ, הק. אהרן ב״ליבדם ש־ליטא. הק׳ (2שלמה במהודר יעקב דל ההר פה ק״ק רויסטיץ, ונאם שמואל הק׳ בלא״א מהודר צבי הירש, הק. יעקב במהודר זעליב סג־ל הורוויץ. .9 .N0 מצינו במקרא שאמר דוד המלך ע*ה שימה דמעתי בנאדיך הלא בספרתיך ודרשו דורשי רשומות דהאי קרא משתעי שכל המוריד דמעות על אדם בשר מישראל שמת הקב״ד. סופרן. וחבל על דאבדן ולא משתכחין וראוי לבכות ולקרע בקריעת הנכר על האי שופרא דבלי בעפרא דדה התורני מהודר בנימץ זאב וואלף זצ־ל בהדר אייזק חדי שהלך לעולמו באסרו חג של סוכות ושבק חיים לכל חי ועל נברא דכוותא ראוי לבכות דלא פסיק פומי׳ מגרסא יום ולילה וטפי חריפין יטופין ענפוהי ועשה צדקה בכל עת צדקתו עומדת לעד ולא הי׳ נ*ח כלום לצדקה וראו: להזכיר שמו בכל שבת וי״ט תוך שארי נשמות הקדושים שמזכידן שמם ויורשם שמו בספר הזכרות וע׳־ז באו האלופים הנכאים בודי עה־ח היום יום ה׳ יב׳ טבת תפה (*לפ״ק. נאם יעקב אשר בן מהודר יהודא ליב, ונאם אברהם בלא״א מוהר״ר אבי עזרא המכונה זעליג סנ״ל הורוויץ, ונא׳ יעקב בא*א כהדר הרש ווינר. .10 .<>N שם משמעון נודע בשערים שער בת רבים לכתוב בעט סופד וסיפור דברים כהווייתן לשמה, למען תהי׳ לאות ולמשמו־ת לדורי דור׳ שה־ה הנעלה כמי שמעון בכ״מ קלמן זיל ואשתו מרת אסתר בת כ־מ זימל דל נדרו ונדבו כרת שיהי׳ הקדש לצדקה עד עולם. הון ועושר בביתם וצדקתם עומדת לעד גם נדבו מענטלי אחד של "פרכאט" צבע אדום מסובב בזהב שיהי׳ הקדש לצדקה עד עולם רק שיהי׳ תחת ידם כל ימי הייהם להביא אותו לבה״כ בכל מועד ושבת בלי עיכוב כלל. והותנו־, בתנאי כפול כתנאי ב״נ וג״ר לכל הלכותיו שיוכתב לכ־מ שמע.ץ ואשתו הנ״ל הזכרה בפנקס הצדקה להזכירם לטובה בכל שבת ומועד אחר מאה שנה שילכו בארצות החיים בדרך כל ארץ, יוזכר על טוב שמם בחינם. לדא•׳ מהימנא באו האלופים גבאים דמתא עה״ח יום ג׳ כה׳ תשרי תפטית(4 לפ*ק, נאם אברהם *) 20. Mai 1725. י) Das Rabbiuatscollegium trifft die Entscheidung und fertigt den Be״ ödiluss; s. ßaussnitzer Rabbiner u. Dajjanim. *) 28. Dezember 1724. 4) 28. September 1728.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.