Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 323

m ־ 9 ,9 Nidda מעפשת חוששת פי כריסה ושיפולי' מיעיה ושופעת וכמין צמרמורת אוחזים... וכן... שתיקבע לה שלשה פעמיים הריי זד, וסת י היתד, לימודה להיות רואה בתהלת הוסת כל הטהתת שעשת בתוך המות טמיאות (1בסוק הוסת כל ד,טהרות שעשת בתוך הוסת טמייאיות(1 בסוף המת בל הטהרות שעשת בתוך הוסת טהורות רבי' יוסד, אומר אף... יא היתד, ליימוידת להיות רואה עים הנץ החמה אינו אסור איילא... החמר. רני יהודה אומר כל היום שלה יב היתד, לימודת להיות רואה... עשר ושינת יום . . > I <v . _נ. v >> י י 1. .v V עשרים זה וזה אסורים ושינת פעמים ויום עשרים זה תד. אסורים שינת שלשה פעמים ויום עשרים הותר המשה עשר וקבעה לה יום עשר(* שאין האשד, קובעת לד, וסת עד שתיקבענה לשלשה פעמים ואינה מטהרת מן הוסת עד שתיעקר ממנה שלשה פעמים יג נשיים בבתולים כגפנים יש גפן שיינה... .. .יש נפן שיינה מרובה ויש גפן שיינה ממועט רבי יהודה אומר שיש בה יין ושאין...בו טרוקטי הנא פרקא ט הלכתא יג פרקא י תינוקת שלא וזיניעה. .ביית שמי אומרים נותנים לה ארבעה לילות וביית' הלל אומרים ... לראיות ונייסאת ביית שמי אומרים נותנים לה לילה ה... ארבעה לילות ראת ועודה בבית אביה ב... הלל אומרים בל הלילה שלה ב נ... טהור בין השמשות לא הפרישה... בדקה עצמה ביום השביעי... Makb. 1,4 לתחתון ביית שמי אומרים בכיי יתן ובית הלל אומרים אינן בבי" יתן אמרו ביית הלל לביית שמי והרי הנוער את הקלח חוששים אנו שמה יצאו מן העלה לעלה אמרו להם ביית שמי שהקלח אחד ואנודה קלחים הרבה אמרו להם בית הלל והרי המעלה סק מלא פייירות ונתנו על נבי הנהר חמושים אנו שמד, ירדו מצד העליון לתחתון אבל אם העלה שנים ונתנן זה על עיי זד, התחתון בבי יתן רבי יוסה אום־ התחתון טהור ד, ההממחייק את הברישה והסוחט סערו בכסותו רבי יוסה 9,10 (י Oer gesamte Absatz (von "טמיאות" — ,«בסוף»!) versehentlich geschrieben. Der folgende Absatz beweist es. *) 9,12 Schreibfehler. Soll lauten 1 .עשריס!