Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 30

27 וראינו תיקון בדבר, אחר שפקחנו ועיינו היטב במקומות הדל שדדה ב׳ •אקב הדל יקצוץ מן שטענדר שלו רוחב רגל שמאלית וכ* *כ אלט׳ ריזל הנ״ל באופן כשיעמדו להתפלל תפלת ייח יכולין שני .שטענדריך הדל לעמוד תכופים זה לזה ממש בלי הפסק, בריחוק קצת מן המקום שלהם באופן שלא יבואו לרשות שארי מקומות השכינים, כדי שכל אחד על מקומו יבא בשלום בלי שום קטטה, וחס לכל ארא מבעלי ריק• הדל לשנות ולהפך שטענדר שלהם בפניו כלפי מזרח ולעמוד אחוד השטענדר, רק תמיד יעמוד פני שטענדרין הדל סמוך זה לזה ממש בפניהם כלפי מערב, ולא ירחיקו יותר מגבולם אפי׳ כחוט, השערה ומכ׳ששלא יהי־ רשאין כארא מבעלי דינין בעלי מקומות הדל וב־כ ליקח אצלם שום חברתה איזה שתהי׳ רק לא ילכו מעולם על שני מקומות הדל כ׳א על כל מקום ומקום אשד, אחה, והעוברת על זה לשנות דבר או חצי דבר מכל הנאמר לעיל ומכיש אותה אשד, שתתחיל לקטוט ולריב עם חברתה אזי יהי עונשו נחל מנשוא וענוש תענשה אותה המהרסת פסד׳ז (= פסק דין־ זה) כאשר יושת עלי׳ בפלילים בקנס עצום מאוד ויהי׳ נאטדן עלי׳ עדות אשד, או קטן להענשה ולקנסה כדל, ובדבר .הברעטלי המפסקת בין מקום אלט׳ הדל ובין מקום זרות הכלה שרצון האלט׳ דיזל הדל להעמיד ולהפסיק ביניהם יצא מאתנו שיש רשות ביד אלט׳ לעמוד ברעטל הדל ובלבד שעובי ד.דל יהי׳ ממש בתוך מקום שלה ולא לתוך מקום קרן זויות הכלה הדל ולא .יהי■ לה רשות להעמיד הברעטל שם כדל כ־א בפני אלופים גבאים צדקה ולא בינה לבין עצמה כל הדל יצא מאתנו ביד בזו פםד׳־נ לבל יפול שום דבר ארצח ויאושר ויקוים ככל תוקף פס״ר הנעשה בבד״ח (= בבית דין חשוב) ולראי׳ בעהיח יום א׳ ד אלול תקל״ו לפיק (1776 Sonntag, 18. August) באסיפת אלופי גבאי צדקה נא׳ הק׳ יוסף1) במהור״ר מענדל דייטש שליטיא מגיש ליע בקיק רויסטיץ יעיא. Josef b. mhrr Mendl Deutsch aus Ni ko 18 bürg ונא׳ הק חיים2) במהור*ר אברהם כ״ץ זצ״ל מלייפניק. ־Chajim b. mhrr Ab raham ha-Koben aus Leipnik ונא׳ הק׳ אהרן3) ברודא. (Ahron Broda (= Brod 4 No. X)להיות זאת זכרון בספר שהיום דלמטה עמדו למשפט היה גבאי צדקה עמיר׳ מענדל סנ׳ל אודות המקום בעזינ הנקרא כלה ווינקעל ויצא מאתנו בתורת פס״ד גמור שהרשות ביד גבאי צדקה להשכיר המקום הדל בבל, עת ממן למי שירצו גם רשאים לעשות שטענדר למקום הדל, אכן באופן המבואר תוך כתבו של כ׳ מענדל םנ״ל וזה לשונו: ונם המקום השייך לאלופי קהל הנקרא כלה ווינקל יעשו של חוליות דהיינו איינע אויפציהע שטאט(eine Aulziehe -Statt=Stätte= באופן כשיגיע עת תפילות שמונה עשרה תהא מחויבת בעלת המקום של כלה ווינקל דיא שטאט אויפצוציהען(= die Statt auizuziehen) ולחברה סמוך לכותל בה־כ ובזה יהי׳ רווחה, ותהא יכולה האשד. בעלת מקום של כלה ווינקל כדל להעמיד 8. 0. Raussuitzer Rabbiner. *) s. 0. D&jjanim. *) 8. 0. Dajjanim. i 4) Ssp. S. 225b.