Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1927-01-01 · XVIII. (1927) · page 28

ר.מקומ׳ של המנוח הלל ונמצא חוב׳ בפנקס הצדקה פך פה שדד• חייב ר יודא הלל וגם מה שהי, חייב ר׳ הירש בר* *ם דל באשר שר׳ יודא דל הי׳ קונה מקום ממנו בחובו בכן עים קומיסיאן יצא מפיה׳ שהצדקה יש לה מקום בעזרת נשים הניל בחובם רק עתה בא כה־ יעקב בן המנוח הלל ורוצה לערער על המקום הלל בכן נתברר בפלט, המקום הלל יהא שייך לחלוטין ולצמיתות עלמין להצדקה והרשות בידם למכור ולעשות כאוות נפשם, ואין לב׳ יעקב שום זכיות באותו מקום, ונם נתברר שם־ת (=םםר תורד.) הנמצא בבהיכיאשר הי׳ שייך לר׳ יודא דל ונתבאר בפנינו שם־ת שייך להקדש ואין ליורשי המנוח הנ׳ל שום זכיות בס״ת אמנם באשר שלא ניתן להה כדרך שאר ס*ת בשמחה בכן רשות לה יעקב בהמטח הלל ליתן ם*ת הלל בשמחה כשארי ם׳ת; אמנם בטף הס״ת אין לו שום זכיו־ ושייך להקדש. בל הלל פסקנו בתורת פסדג ויאושר ויקוים בכל תוקף ועוז נעשה יום א׳ אך- חשק תפ״ו לפ״ק (1725 Sonntag 27, Oktober) הק' שלמה חפק־ק רויסטיץ, ‘)ונא* שמואל ה?׳2) הה צ״ה דל (=צבי הירש) ונא׳ הק׳ מאירי) באאימוהרב טוהר״ר מענדל זצ׳ל. No. V ב(4דבר המקום הנזכר מע־ל (מעבר לדף) המסוים בסימני׳ ובמצרי׳ כלל וכהיום מכרו הגבאי צדקה המקום הלז, להיה הריר אברהם ברדס וכבר קבלו כל דמי זבינא עד פרוטה אחרונה והוכרז המקום הלל כנהוג בב״הב פה ההב שכל מי שיש לו איזה דר׳ד יבא ויטען ולא נמצא עליו שום עורר וטוען, בכן מהיום החלטנו המקום הלל לד אברהם שיהא שייך לחלוטין ולצמיתות עלמין לו ולהב וי*א וכל מי שיבא ויערער מעתה ועד עולם באיזה שום טענה יהיו דבריו בטלין ומבוטלין כחרס חנשבר, והרשות נתונה לאלופי נ*צ לכתוב בפנקס הצדקה המקום הלל ע־ש (=על שם) הלוקח ר־ אברהם והב וי־א, בכל יפוי כה מכות שבעולם בלי שום שיור, נעשה היום יום ה׳ כד׳ כסליו תפרו5) לם־ק הק׳ שלמה במהודר יעקב דל החופק־ק רויסטיץ. .No. VI עיד 6)המקום בעזרת נשים פה קהלתינו הידוע בסמניו ומצדו מצד אחד המקום של כ׳ דוד בדש ומצד שני המקום של ד׳ שמואל בטיק, המקום שבין שני מקומות הלל הי׳ שייך להרר דנדל בר־ט דל ועתה קודם מותו נתן המקום לבתו מ׳ קילא במתנה גמורה המועיל ביותר עפ׳י חודי (= חתימת T) ביא׳ה (=ביד אשה הלל) מעתה ומעכשיו שייך המקום לאשה מ׳ קילא הלל לחלוטין ולצטתית עלמין בלי ערעור וטוען כאילו טוען אחר מעשה הדזכל מי שיבוא מד רוחות עולם ויערעור על המקום הלל יהי׳ דברי המערער בטלין ומבוטלין כי המקום שייך לאשה קילא הלל לה ולי׳א וב־כ ואינש לא ימחי׳ ביד׳ מן יומא דנן ולעלם וכל דת מפורש לאחלטתא דא ע־ע, ורשות נתונה לאלופי׳ נבאי׳ דטתא לכתוב המקום הלל בפנקס *) 8• o. Rauasnitzer Rabbiner. s) 8. o. Raussnltzer Dajjanim. *) 8. o. Raussnitzer Dajjanim. 4)Sap. S. 271. •) 29. November 1725. «) Sap. S. 213.