Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 189

138 תקפ״ג* 173. ח׳ אדר מת הרבני מ׳ אלכסנדר סענדר ב״מ יצחק נכד ר׳ זלמן לוקבר תקפ״וו 174. בדר״ח אלול מת הרב הגדול מוה׳ דוד אבד״ק לעשנוב תקפ״זז 175. ר טבת מת הרב הנדול מוה׳ מרדכי האלברשטאם אבד׳ק קאמרניק חתן הרב דמדינה תקפ״טז 176. כ״ז טבת מת הרב הקדוש איש אלקי בוצינא קדישא מוה׳ שמואל אסטרר,) בעמ״ח כתב יושר ותורת אדם 177. בהושענא רבא מתה מרת מירל בת הרבני המום׳ מוהר״ר יצחק חיות2) תק1צ״א? 178. ט׳ סיון מת מוח׳ יעקב שמואל ביק®) 179. י״ט סיון מת בנימין בן מוהר״ר יוסף4) stark ausgeprägtem Sinne war er immer bereit, der Gemeinde mit Tat und Kraft beixustehen. Einen regen Anteil nahm er an der Ausgestaltung jüdischer Ackerbauer und Rekretierang (1789—1790) und arbeitete auch ein diesbezügliebes Projekt aus. Für die Wiederherstellung des Rabbinatsgerichts in Brody (1790) wie auch für Herbeiziehung der Brodyer Juden auf die neuen Märkte und Gründung einer Porzellanniederlage war er überaus tätig, kein Wunder, dass er der Liebling seiner Gemeindemitgieder war. l) Ein Enkel des Moses Ostr^r. Über sein □תורת האך heisst es מעט ספר שם הגדולים החדש) הכמות ורב האיכות s. 126). im voiksmunde wird er Reb Schmulchen genannt. ף Siehe No. 105. s) Jakob Samuel Byk, ein Schülerj Mendel Satanowers. Über seine Stellung zum Chassidismus und zur jüdischen Sprache s. unsere oben zitierte Abhandlung über Mendel Satanover. 4) Ein Goldarbeiter. Sein Grabstein sagt sehr schlicht: פ״נ גדול הנהנה מיגיע כפו ה״ה איש חשוב מוה‘ בנימין בן מוה׳ יוסף הלוי איש צורף תנצב״ה נפטר י״ט סיון תקצ״א לפ״ק