Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1920-01-01 · XIII. (1920) · page 184

133 תקמ״בז 125. ב׳ חג השבועות מוז יעקב קאפל בן הרב הג׳ החסיד המקובל' מוהר״ר יצחק חיות בעמי׳ח זרע יצחק תקמינז 126. ו׳ שבט מת הרב החסיד המפורסם מוהר״ר חיים צנןך1) 127. ט׳ תמת מת הרבני המופלג צדיק תמים מוהר״ר נפתלי ר׳ לעויש בעל המחבר בית לוי ושוכב אצל הרבני מוהר־ר חיים צנזר 128. כ׳־ז אלול מת המופלג מוהר״ר שאול בן מוהר״ר חיים ח׳ ר אבלי קרעסליר תקמ״הז 129. י־׳א מבת מתי החסיד הרבני מוהר״ר משה אוסטרר מגיד מישרים בקהלתינו *) תקמ״וז 130. נ׳ אדר מתה הרבנית בת הנאון חכם צבי שהיתה אשת הרב הגאון מוהר״ר משה ב, הנאון מוהר״ר אלעזר אב״ד דקהלתינו ונשיא בארץ ישראל 181. ח׳ אדר מת התורני מוח* אלעזר ליברמן בהרב הרופא מומחה מוה׳ מנחם מעבדל מאוסטרה תקמ״חז 132. ח־ ניסן מתה מרת רוזא אשד, השנית של ר יעקב הרב דחייטין in Zeitgenosse charakterisiert ihn mit® ־־ .חכמי הקלות Einer der (ג : folgenden Worten והשני לארץ חיים חוא הרב החסיר המקובל האלקי מוהר״ר חיים צאנזר מקהלתינו שינקתי(?) על ידו בימי חורפי בטור ח״מ הוא ה' עמור התורה ועבודה שבלב לילה כיום ישים וקרוב היה לכל נשברי לב ואתו דכא רוח ושמע לכל מנמותו היה להחיות לב נדכאים ונם בחליו דרש את אלקים ואת הרופאים לרפא לנשברי‘ בעיני פקיחא עליהם ומימיו לא לן אדם מאביוני קהלותינו בלא פרנסת לינה וער כי נוע לא הסיר תומתו לעמוד התורה והעבוד' זו תפלה עד שיתפקקו חוליות שבשררא (siehe ספר נפש דור anPas• Ausgabe). Der eigentliehe Begründer der Klaus (gegenüber der grossen Synagoge) war Chaim Landau. Die Zeitgenossen nannten sie ,נסיכי אדם רבנים מופלגים חכמי תעודד דקלויז רבתא קדושי דק״ק בראד. (Siehe Gutachten zu ס* נפש חיר Lemberg 1790). Zu den bedeuteDsten gehörten: i) Chaim Zanser 2) Naitali Margulies 3) Israel Halperin 4) Izchak Margulies 5) Izchak Eisik Rabbiner in Lubomil 6) Moses Rabb. in Donadwice 7) Efraim Salman Margulies 8) Moses Ostrer 9) Wolf Olsker 10) Mendl Jolkwer u. a. Leiter der daran angegliederten Jeschiwo war Menachem Manes bar Jukil. Die Namen sind nach ספל «נו“ב ״״ נפש דודd Pinax des Jekelschen Bet־ha־midraseh in Brody (Hdsehr.). 2) Einer der חכמי קלןרן? wurde dann Prediger (״ (מניד מישריםad verfasste hier seinen ערוגת הבשם (Zolkiew 1745). Er unterschrieb den Bann» der in Brody gegen die Eibeschützschen Amulette (1752) erlassen wurde (M. m. Biber: ספר מזכרת לגדולי אוסטרא Berdyczew 1907 s. 149—150).