Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1916-01-01 · XI. (1916) · page 182

.XII באשר שנכתב בפנקס י ש ן מקהל׳ ע״פ גאוני מדינתינו(מ>|יצ׳ו שאסור לשום אדם מב״ב שלנו לחזור על הבתים מבית לבית עם סחורו׳ אך באם ישלח אחד מן הערלים אל הסוחר או אחד מהפריצים להביא סחורה אד רשות להוליך הסחורה. וכהיום נשתקע הדבר ובפרט שכעת הפרנסה מתמעטת . . . י׳ט תמוז תקל׳ב(1°3י .XIII ר׳ בדמן ברמ״ד נפטר בוורשי(104 ביום שבת קודש ד׳ סיון ודם ל׳. ונמלט בנס מוורשי כאשר הגידו מגידי אמת. שקשה ממקום וורשי להוציא משם יהודי המת רק זכותו וזכות אבותיו וזכות רבים שנסע בעבורם לעסקי מדינה לשם. והיא שעמדו [שעמדה] לו והוציאו משם בשיק הדל למען הביא לק״ק סאכיטשאב(»! ביו׳ ש״ק הדל לאחר חצות היום ונקבר שם יו׳ א׳ ה׳ סיון(106. _ 101) Kurniker Gemeindebuch S. 51 a, Original. Vgl. Heppner-Herzberg a. a. O. S. 585. אברהם חרה״ז, das schwer leserlich ist, kann nicht der gleichzeitige gefeierte Präsident der Vierländersynode R. Abraham aus Lissa seih; er zeichnet 1732 הק׳ אברהם בהרב הגדול המפויס׳ המנוח מד יאסקה מליסא (Pos. Sef. has. II 157 [169] a f.), so auch in diesen Materialien I 20, צלעות הבית, Frankf. a.O. 1787, S. 11 a und in Grunwalds Mitteilungen d. Gesellsch. f. jüd. Volksk. XII, Hamburg 1903, S. 107, wo statt Toschko zu lesen ist (oschko )oske. Dieselbe Angelegenheit stand bereits 1721 vor dem grosspolnischen Landesrabbiner zur Entscheidung, wie das Kurniker Gemeindebuch a. a. O. berichtet: שמשיגי׳ גבול [Schrimm=] באשר שיקירי אנשי ק׳ קורניק באו בקובלנא על אנשי ק״ק שמרים שאין שום אדם מקהילה אחרת רשאי לסחור [Grosspolen] אנשי ק׳ קורניק כפי תקנות המדינה סמוך לפרסה לק׳ קורניק ואנשי ק׳ שמרים ע[ו]ברי׳ על תקנותם בכן אם כדבריהם כן הוא נתתי שמרים בכל מקום אשר המצא ימצא וכל py רשות לאנשי ק׳ קורניק לתפוס ולעקל את אנשי ׳ נאםV איש וב״ד יפה לעזור להם בתוקף גזרתי ג״ן [גזרת נח״ש] כ״ד היו׳ יו׳ ה׳ ג׳ סיון תפ״א Aus dieser und vielen anderen gross- .הק׳ יעקב החונה כק״ק פוזנן והגליל יצ׳ו polnischen Urkunden ergibt sich, dass die Ansicht ßalabans, dass Posen schon im sechzehnten Jahrhundert ״aus der Landsmannschaft ausgeschieden44 sei (Jahrbuch X 223 Anm. 1) irrig ist. Vgl. auch diese Materialien 11 16 (Jahrb. 111, 92). 102) 0b hier die Rabbiner der Vierländersynode oder der grosspolnischen Landessynode gemeint sind, kann ich nicht entscheiden. Aber sollte diese Concurrenz- Ordnung nur für Grosspolen sich als notwendig herausgestellt haben? 103) Gemeindebuch Ostrowo, Depositum beim Gesamtarchiv d. deutschen Juden. 104) ln Warschau war damals der Aufenthalt den Juden im allgemeinen verboten. Die Anlage eines jüdischen Friedhofs wurde erst gegen Ende des achtzehnten Jahrhunderts gestattet (Jew. Enc. XII 470), und der älteste Grabstein stammt aus dem Jahre 1794 (Zeitlin, ßiblioth. Post-Mendelssohniana S. 161). 1669 bestätigte die Synode jenes Verbot nicht nur für Warschau, sondern für das ganze Herzogtum Masovien (Jew. Enc. IV 306). 105) Sochaczew w. von Warschau. 106) Krotoschiner Totenbuch S. 6. Hier kann es sich nur um einen