Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1916-01-01 · XI. (1916) · page 172

152 שיעריכו כל קהלות ישראל וגם רבנים גאוני׳ גדולים היו מאספים עמהם שיעשו תקונים ישרים גם בעסקי משפטי ישראל. ככדי שלא יצטרכו לבאו [לבוא] ח*ו בארכאות [בערכאות] הגוים. ומה שלא הופרש ולא באר [sic] בספרי הפוסקים שלנו עשו הרבנים וגאוני׳ ספרי תקוני ארצות לפי דת תוה״ק. ונתקבלו טכל עדת בני ישראל כתורה. והיו קוראים אותם ספרי תקנות ארצות. וראיתי בילדותי ספרים אלו נדפסים(י*. וישבו תמיד הרבנים הדייני׳ דארבעה ארצות וקבעו מקום משפטם בצד האלופים ראשים דד׳ ארצות. והיו [והיה] כל דבר משפט הגדול שיתרחש בכל קהל[ו]ת פולין יבאו עליהם [אליהם]. והיו מנהגים אלו הטובים לעדת ישראל משך שמנה מאות שנה ויותר(,5. והיה זאת לבני ישראל גאולה קטנה ומעט כבוד שברחטי השמים עלינו לא עזבנו ד׳ ברוב חסדיו ככתוב בתורת משה ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתכם [אתם] כי אני ד׳ אלהיהם(52: ובעוה״ר ראשים מבני ישראל אנשים חכמים וידועים אנשי אמת שונאי בצע שידעו [ו]שיבינו איך לגבות. מכל קהלות ישראל סכום הנתוגה [הנזכרה] לעיל בלי שום קטטות ומריבות לזה יצאה פקודה מהסיים(41 וורשא שישלחו כל קהלות ישראל אנשים חכמים לומדים מבוררים שבהם היודעים לעשו׳ כסדר הנכון שיונבה הנתונות [שיוגבו הנתינות] עפ״י היושר ודין תורתינו הק׳. ואגב זה ניתן להם כח והרשאה שיעשו תקונים ישרים גס בעסקי המשפטים שבינינו בני ישראל בכדי 5°) Ausser den In diesen Materialien I S. 2 Anm. 6 genannten Schriften und Stellen sind Synodal׳Verordnungen abgedruckt im חקי דרך, Dyhernfurth 1747 (Wiener, Bibliotheca Friedlandiana, Petersburg 1893 ff., Nr. 4367), שו״ת מחנה יהודה להג״מ יהודה גרשון וחכמי הדור ובסופו תקנות הארצות, Lemberg 1880, 4° (Catalog Schwager § Frankel, Husiatyn, 22 Nr. 135), am Ende von ברכת יעקב, Lemberg 1786, ein העתק מפנקס דארבע ארצות דמדינת פולין (Wiener Nr. 1772), ט״ז zu מאמר קדישין ,3 ,566 § אר-ח a. a. O. § 33, 12; § 69, 1; § 81, 31; § 87, 13, 15; § 88, 6; § 97, 15; § 104, 13, 16; § 108, 13; § 185, 10; § 235, 15; § 359, 6 [wo aber in unseren Ausgaben des 5 ,34 § סכדע nicht תקנות הארצות sondern תקנות הקהלות steht], קצות החשן zu מסגרת השולחן ,1 ,48 § חו״מ zu חו״מ § 100, 3, סמ״ע zu 2 ,45 § חו״מ f., אליהו זוטא zu לבוש החור ה׳ שבת, Prag 1701, § 307, 12 nach שו״ת ב״ח Nr. 127, חקי משפט, Dyhernfurth 1701, S. lla, 24 b, 29 a, 41b, 68 b, 92 a, 93 b, 97 a, 114 a, לחם הפנים, Hanau 1716, S. 68 a f. Ob die Lubliner תקנות לאיסור שבת, ,wo unter den Autoritäten auch R. Pheibesch (Phoebus) aus Krakau erscheint“ (Benjakob, אוצר הספרים, Wilna 1880, S. 671 Nr. 936, Steinschneider, die Geschichtsliteratur der Juden, Frankfurt a. M. 1905, S. 112), und Schwerdscharfs תקון עולם, Takanot der polnischen Gemeinden aus den Jahren 1587-1683, Kolomea 1906 (ZfhB XI 66), auch synodale sind, ist mir nicht bekannt geworden. 51) Vgl. diese Abhandlung Schluss Anhang II. 52) Leviticus 26, 44. Vgl. hierzu das Urteil R. Jakob Emdens (תורת הקנאות, Amsterdam 1752, S. 61a) ארץ פולין שהיתה כג״ע לפנים. כא״י בשלותה ארץ ממנה יצא לחם התורד. והיראה. שמה ישבו כסאות למשפט אשר היה בידם מקל ורצועה. לגוור