Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1913-01-01 · X. 1912 - 5673 (1913) · page 122

58 24 חסדך לפיק Bll. 80. JS.-F. St 65281, B p. 434 Nr. 207, Z 588, Jüd. Typ. p. 83b. Das Titelblatt dieses Briefstellers hat eine doppelte Einfassung; dazwischen steht in quadratischer Umrahmung רחש לבי דבר טוב אזמר אגי מעשי למלך ברכך אלקים לעזלס p לשוני ע״ט סח״ר מהיר יפיפית מבגי אדם הוצק חן בשפתותיך על. Der Verfasser, der auch in der Vorrede zu ס, פיח לבנין genannt wird, erzählt, dass er 1688 aus Belgrad vertrieben wurde und in Essegg (אסי״ק)‘) sich niedergelassen habe. Am Schlüsse stehen interessante Briefe der Vertriebenen, die in Essegg wohnen und unter lebhafter Schilderung ihres Elends um Unterstützung bitten; u. a. wenden sie sich 1689 an Josef Zarfati in Amsterdam, für welchen Josef b. Jakob Danon antwortet, der gleichfalls zu den aus Belgrad Vertriebenen gehörte und bei Josef Zarfati Aufnahme fand. Jakob, der Sohn des Verfassers, Hess sich in Nikolsburg nieder und wurde dort ein Jahr lang mit seiner Familie erhalten* 2). 1691/92. 9. תורת בדינים עם ... מאירת עינים ושפתי כהן שנת ועל המשפט 1311 502 (+2) .אשר יאמרו לו תעשו., am Schluss 12 Bll. Inhaltsverzeichnis. Fol. JS.-F. St p. 1490 Nr. 91, B p. 587 Nr. 733, Z 342. Approbationen: Samuel b. Uri Feibesch (26 י(בית שמואל. Schebat 452, Abraham Raudnitz, 1. Adar 452, Sefardisches Rabbinat Amsterdam (Isaak Aboab, Jakob Sasportas, Mose Jehuda b. Kalonymos 13 ,(הבהן. Tamus 451, Mose נ״ץ in Amsterdam, 28• Nissan 451, MeiY Kleve, 2. Ijar 451, Rabbinat Prag (Wolf Spira, Samuel Helmann, Urischrago Feibesch Helmann, Josef b. Zbi, Mordechai b. Bär Jeiteles, Samuel b. Gerson Brandeis), 25. Siwan 451. Setzer: Zbi b. Falk Kümmelbrod aus Prag (p. 502) und am Schluss. Sanfel Popitsch, Nahum b. Lob כ״ץ, Rafael b. Gumpel Altschul, Jakob Zbi b. Mosche, Isachar b. Isachar כ״ץ. Der Drucker Josef b. Salomon Schneior starb während des Druckes (s. o.). Das Werk, das in vorzüglicher Ausstattung erschien, enthält zum ersten Mal die Kommentare des סמ״ע und ש׳'ך neben dem 3ה״מ). 1692. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב סם- קהלת יעקב נאר היפש .10 דרינן צו לעזן. איו קיין נארטייא (Narretei) זונדר אליין איין פרום נעטליכש וועזן. אין רען ניגון פון שמואל בוך גימאכט. אוני היפש גיריימט ... דאז ערשט (חלק) דז מיינשט אויז דען (ספר הישר) גינומן ... אך אין (ספר יהושע) אוני (ספר שופטים) אניין גאנגן ... חברו ... מהר״ר יעקב בר יצחק דל סג־ל *) Der Markt in Essegg wurde von den Juden in Ofen besucht; eine hierauf bezügliche Anfrage findet sich in שו״ת שער אפרים Nr. 33. 2) In Steinschneiders Geschichtsliteratur (Frankfurt a. M. 1905) fehlt ein Hinweis auf dieses Buch. 3) Vgl. hierzu auch Freimann und Brody, Zeitschrift für hebräische Bibliographie, 1901 p. 94.