Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 362

270 סבר ביון דאישלמת ראשונה; 2 דממונא איכא דספץ לישתלם ן 3 אלמנות ראשונות כוודאי לית; 6 להו ... בתר דאשתלמן כתובתה והנא דינא דאיתנון . . . יתומים שאמרו גדולים . . .; 8 I 3 ואי טעמא דבן ננס הדין טעמ׳ . אלא מיהו לא מסתבר טעמיה... דקאט׳ לאו ... סבר כיון דאי שלמת (!) ראשונה דממונא איכא דספיק לישתלים אלמנות ראשונות בוודאי לית ל הי... בתר דמשתלמן כתובתה והבא היכא דאיתנון... ואי ... גדולים (!) שאמרו גדולים טעמיה דבן ננס הדין טע׳ . ... אלא מ י ה ו א לא מסתבר טעמיה , דקאא׳ (=דקאאמר) לאו מיהוא ,מיהו entstanden aus מאי הוא, vgl. Nr. 152: מי הוא ביון דנסיב!und Nr. 32, fol. 7 a :מי (= מאי) אמרת נתפש עליו כגנב, ebenso Hai. Ged. ed. Berlin 283: מי(= מאי) קמ׳ל מתניתין היא (Hg. corrigiert :מה!) Und das im Talmud häufige מי אמרינן ,סי סברת u. ä. (Dalman 176), Der B. Chananel zugeschriebene Kommentar zu Horajoth gebraucht immer die Schreibung מאי הוא(s. meine Abhandlung in המליץ 1902, Nr. 213) Ebenso in Hai. Ged. ed. Berlin 419; מי הוא ר׳ נתן... Hai. Pas. ed. Schlossberg 79 ... מ ה ו א ר׳ נתן. דהיכא דליחא אלא חדא : 12 דכיון דאישתלמן הראשונות;.16 ff לית להו אורחא . . . דביון מה שגבתה אחרונה ובתה חיישינן למיליא ולא ...; 18 לא קיימא לן הלב׳ ... : 19 ולענין הלכה בבעל חוב מאוחר; 21 שקדם וגבה הזינא דלא סלקא . . . ולא קא מכרעו ולא קא משקלא; 23 ולרב נחמן אמר רבה בר אבוה;26 כולי על מה שגבה לא נבה ומגבין מן משעבדי מן לוקח; 27 ואי ס״ל דמה שנבה נבה; .30 ff האי לוקח בזוזי דיהב ושקל הכין ארעא... ואי ס״ל דמה שגבה גבה הראשונה . . . ולא היו בידו אלא המשים; 38 סלעים ועוד דהלבתא דתניין גבי; 3t.il דהיכא דליכא אלא הדא דביון דאישתלמן הראשונות לית לה י אורחא . . . דכיון מה שגבתה אחרונה נבתה אי?*ץ חיישינן למיליא מיליא(=לאילין מיליא) ולא ... לא קיימן לן הלב׳ . . . ולענין הלכה בבעל חוב מאוחר• שקדם וגבה הכין חזינא דלא סלקא . . . ולא קא מכרעא ולא ... . . . כולי על׳(=עלמא) מה שגבה... ומיטרף ממשעבדי מן לוקח ואי סל׳ דע' (=סלקא דעתך) דמה שגבה גבה . . . דיהב ושקל בהון ארעא ... ואי סל׳ דע׳ מה שגבה... ולא היו בידו אלא חמש סלעים ועוד. דהילכאתא דתנינן גבי דיני עדיפין