Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VIII. 1910 - 5671 (1911)
- Date
- 1911-01-01
- Page
- – (sequence 280)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/3486266-3486281--3214-3489580- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
161 32. יאאע האשד, השובה הצנועה מרת עלינה יעל בת מורינו ד,רב ר¬ ק א פ ל םנ־ל זצ״ל בעבור שעסקה ביראת ה׳ בצדקה ונ״ח בל הימים. וגם בעלה המופלא ר׳ ב ענד ט נתן לצדקה בעד הזכרת נשמתה הטהורה — בשכר זה ובר. נפטרה בשם מוב ביום א־ של פסח ונקברה בו ביום תקי״ד לפ״ק. 33. יאא־נ החבר ר־ משה זאב אהרן בן מהור״ר ם ע נ ד ר נר״ו יען שאביו ואמו ניתנים צדקה עבור נשמתו בשכר זה וכר. נו״נ י״א שבט תקטיו לפ״ק. 34 יאא״נ מורנו הרב הכולל המפורסם מהור״ר יעקב בן הגאון הגדול המפורסם אב״ד וד*מ מהור״ר שמואל עלי יששכר סג״ל זצ״ל שהלך לעולמו חטוב בעבור שהיה עוסק ויושב באוהל של תודת ה׳ כל הימים וגם לרבות הלילות ופיזר מהונו סך עצום לבנין בית המדרש לכבוד קונו ונם יוצאי חלציו נתנו לצדקה בעד חזברת נשמתו הטהורה — בשכר זה וכר. נו*נ כ״ב אדר תקט״ו לפ״ק. 35. ייא לטובה א־נ התורני הרבני החסיד מהור־ר מאיר בן אלכסנדר משה זצ״ל יען שהיה יושב בבד,"מ מיז שנים ועסק בתורת ה׳ ימים ולילות והיה שדד בתענית כל יום והיה מסנף עצמו בכמה מיני סגופים בשכר זה וכו. נו״נ יום ב־ י״ז אייר תקט״ז לפיק. 36. יאא״ג החבר ר־ אברהם בר אשר צ״ד שהלך לעולמו יען שבנו החבר ר• דוד נתן צדקה עבור נשמתו — בשכר זה תהא נשמתו וכר, נו״נ עש״ק ביב טבת תקי״ז לפיק. 37. יאא״ג הא׳־ה מרת פ ע ם ל י בת התורני מהור״ר יעקב מ״ב זצ*ל אשת התודני מהוריד סענדר מ י מ י ץ נר״ו יען שבעלה נתן צדקה עבור נשמתה — בשכר זד, וכר. נרג נ׳ תמוז תקי״ז לפיק, 38. יאא*נ החבר ר׳ שני אור ב״כ יעקב מיטה דל שהלך לעולמו הטוב יען שאשתו ובניו נתנו צדקה עבור הוכרת נשמתו — בשכר זה וכר. נוע יום א׳ עריה טבת תקי״ה לפ״ק. 39. י״א ברחמיו הנתלים והעצומים את נשמת הזקן וישיש טהור ויחיד ביחידי סמלה הדור, איש ישר וכשר, עניו וחסיד משבט לוי, הוא ניד,ו התורני מהוריר נתן אברהם בן איש חי רב פועלים ד,"ה הריר יהוד א לי ב סנ״ל זצ״ל מדא דעובדא טבא, מתלמידי אהרן אוהב ורודף שלום בין הבריות ומקרבן לתורה, ואמת מבקשים מפיהו, ורבים השיב מעון ושימש הברא קדישא דדח לילות וימים, עבד נאמן, זבה ומזכה לישנו פה ואינו פה בזה ובבא ועשה לעצמו צורך רבים עד אשר שב מצבא עבודה והשלים נפשו לרצון קונו וסיגף כל ימיו בסיגופים גדולים ומדים, ואכל לשובע נפשו, ונהנה מיניע כפיו באמונת אומן לפני קהל ועדה הקדושים קרוב לארבעים שנה בכשרון ויתרון, והי־ מהמשכימים ומהמעריבים להתפלל בזמנו מלבד שארי מעלות ומדות טובות שהי׳ בו פעל צדק וניתן צדקה עבורו— בשבר זה צדק לפניו יהלך לעשות דרך תחת כנפי שכינה, להוות בנועם זד ולבקר בהיכלו ולקץ הימין יעמידהו, ומנחל עדניו ישקהו ויצרור בצרור החיים נשמתו וישם כבוד מנוחתו דלוה אליו השלום, ועל משכבו יהא שלום עם נשמת Jahrbuch J. L. G. VIII. 11