Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 111

106 ותיכף באו שומרי הדל והוליכו את העגלות ואת כל ב״ב מחוץ לעיר — ואנכי ל» ידעתי אל מי אפנה ואנה אלך — אמנם הפרנסים שלחו אלי את השמש ר׳ יוסף• והראה לי את הדרך לכפר בארישאוי [דף "א ע’ב] אשר שם היי דר בעת ההוא איש נכבד ושמו ר־ זעליג והלך השמש עמי לר׳ זעליג לבקש ממנו שאתאכסין■ אצלו איזה ימים עד שיעבר הזעם — והיה ד זעליג קבל אותי ואת ב״ב בסבר פנים יפות ודי יוסף שמש הלך אל העיר והזר והביא לנו בשר ושאר דברי תבשילי להחיותינו כיום הזה — ודירת ר׳ זעליג קטנה וקצרה כל כך עד כמעט יכולה לההויק את בני ביתו ואף שנהי׳ נם אני וב״ב שמה בתוך הבית אמנם מחסד האל שהי׳ בחדש אלול תקדו לפ״ק והי׳ משכננו על פד האדמה תחת רקיע השמים. ולא באנו אל הבית רק לאכול — ואד בכל יום ויום הלכתי לעיר מהלך הצי פרסאה לראות מה שנעשה — והנגיד הרבני מ׳ איצק בן מ״ש הכהן דל בעודנו הי בעת ההיא הוז[י]ל מכיסו ארבעים אדומים אשר הי׳ אחר מן העצה נתחייב לו וקרע את השטר בפניו ובקש ממנו שלא להרע לי נם יסעי׳ לטובתי — אחד זה• נתוודע לי ממי הרעה הזאת אף שנם המה הסכימו באותו הפעם שנתקשרתי עם העדה — הזאת — ויהי׳ כי קרבו ימים הנוראים אשר כל הדרים בכפרים יתכנסו לבא העירה בקושי נתנה לי רשות להיות כמוהם אך באופן ובתנאי שלא אקרב. איע לשום שירות הקהל ואז אוכל להיות בעיר בתוך הבאים לימים הנוראים האלה /: ועתה הקורא החביב תובל לשער א־ע מה הי׳ בדעתי ומה בפי זוגתי /5: — אמנם אהד שעברו ימי החג ברוב השתדלותי הנעתי הרמנה מן הקאמר לדור פה והקול המכוער הזה נשמע עד למרחוק ובא גם לקארניק — ובא אלי אגרת מן ר׳ צבי מקארניק עיי הבידואר לאמר חזור בך ואנחנו מקבלים אותך כימי קדם, ואל תפן אל הבושה כי חפצנו בך ואנרתי זה תהי׳ לך לעיני□ — ואמרתי בלבי אל תפן אל מנהתם ויעבר עלי מה בי אוי לעבדכם אמנם אהר שנתכרתי פה. וראו את עבודתי עבדתי להם ולכל תושבי העיר הזאת. ויטב בעיניהם את כל הנהנותי והייתי להם לתפארת — ואמרו מיום היותם לא הי׳ להם משועבד כמוני והיתי לבל דרבי משכיל ועלי תמכו הפו״מ כל התנהגות הקהל ואין איש מאנשי מנהיני קהלה יודעים מה שנעשה בעניניהם כי הכירו אותי לאיש נאמן רוח וכל פקידי המלך ושריו הן בעדני כתיבת לשונם והן להמליץ בעדם אם הי׳ צריכים נעשה על ידי והיתי איש מצליח וכל המתנגדים נעשו בעלי בריתי — ואת בתיי נתתי לאיש אהד מבני ביתי לאשה ושקטה העיר — ונמו אחר איזה שנים בואי לפלאצק נפל השוחט מ׳ אייזיק למשכב עד כי לא יכול לעמוד על משמרתו וצוה עלי פרנס א׳ שאשחוט, ולעמוד במקום השוחט חולי זה ועל זה חרה אפיי מאוד ביזם ההוא לאמר הלא יש ויש שוחטי כפרים פה; ואני מטעם שקבלתי עלי שלא אעסוק עוד בשחיטה עשיתי עקירה מקארניק לעשות הנחה בפלאצק וענה• הפדנס מעלתו משעובד לכל [דף "ב ע א] דברי ד,קהלה לכל אשר תצוה ורע הי׳ עלי המעשה הזאת עד שבאיזה שבועות נפלתי נם אנכי למשכב הנקרא נעלזאכט1> .Gelbsucht (*