Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VI. 1908 - 5669 (1909)
- Date
- 1909-01-01
- Page
- – (sequence 247)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/3486266-3486277--2296-3489102- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
219 והי׳ לו יד ושם בבל תושי׳ והבמה להראות חריפותו ובקיאותו בפלפול אמיתי של תודה וקבץ תלמידי׳ הרבה מעלותיו ומדותיו מי ימלל והיי רחמן ונדיב לב לעניי׳ ולנדל יתומים לת״ת וטינף א״ע כל ימיו בסיגופים ונדרים מאוד ולמען נזכירנו בזברון טוב עם נשמת ישיני חברון אי״ו ושאר צדיקי וחסידי עולם ותהא נשמתו צרודה בצ׳יד וזכותו ינן עלנו וזרענו אמן. נו׳־נ בש״ט יום א׳ י״א כסלו תקמ״ו לפיק: 8. Meschullam Sal. Kohn. יאא״נ אדמיו עטרת תפארת ראשינו זיו כבודנו מהמד עינינו פאר דור־נו היה הרב הנאון הנדול המפורסם מהוריד משלם זלמן כהן זצ״ל היה בעל מהבר ספר בנדי בהונה משען המים ונחלת אבות הי׳ זקן וישב בישיבה שיש בה סמיכה סמיכת חכמים בל מעשהו באמונה ישרים ותמימים האיר לארץ ולדרים והוא הרביץ תורה בישראל בכמה קהלות במדינת פולין ואה״ב זכינו לאורו אשר האיר וזרה בשמש בצהרים באור תורתו הריפותו ובקיאותו והעמיד תלמידים רבים אשר יצק עליהם ממי בארו באר מים חיים והוא היה מעוטר בשלשה כתרים וע־נ מדת הענוד. וזה שלשים שנה היי רוענו רועה צאן קדשים בתבונת בפיו נחנו על מי מנוחות נהלינו בצדקתו ואור תורתו הי׳ מנן עלינו. עד אשר נברו אראלים •את המציקים ונשבה ארון הקודש קדוש יאמר לו ושב אל בית מועד לכל הי להתעדן בחיי׳ הנצחים זבותו ינן עלינו וימליץ טוב בעדינו ונשמתו הזכה והטהורה תהי׳ צרודה בצרור ההיים עם נשמת אבותינו הקדושים וינוח בשלום על משכבו ויעמד לגודלו לקץ הימין אמן סלה. נפטר ונקבר עש״ק כ״ט כסלו תקים לפיק: 9. Wolf Hamburg. יאאיג מורנו ורבנו המאור הנחל הטהור יהיד מיחידים ובני עליה שבדור מוהר״ד אברהם בנימין בן כיה אליעזר אהרן האמבות זצלה״ה אשר הרביץ חורה הפליא עצה הנדיל תושיה לבל שואל הי־ ראש ישיבה ומורה הוראה הרבה שנים באן נמצא באן היה, תורה ונחלה מכוונים החזיק לומדי תורה בחייו מהונו והוא לא נהנה בנרוגו, נם הי׳ מוהל ובעל תפלה ובעל תוקע וכבד את אלקים מהונו ומנרונו ונמל חסד עם ההיים והמתים והעמיד תלמידים עדרים עדרים, והרבה היושבים על מדין, ואף אהרי מותו לא בא שמשו ולא יאספו קרני הוד תורתו מלהופיע במחנה העברים בי הניח ברבה לדור דודים בכמה ספרים היה ספר קול בובים ואלון בבות ושדת שער הזקנים ושדת שמלת ונחלת בנימין בזכות זה תנצב״ה עינ שרר״ו ועש״צ שבנ״ע וניא נפטר ביום ד׳ ד׳ סידן ונקבר ביום ה׳ ערב שבועות תר״י לפיק: