Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VII. 1909 - 5670 (1910)
- Date
- 1910-01-01
- Page
- – (sequence 51)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 75% known words query
- IRI
…/3486266-3486279--2544-3488464- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
47 לשלחו לי ושמחתי לראות כי בית המדרש שלכם יעלה ויצמח — הבהב קבלה אשר תבקש תמצא מעבר לדף — והנני עומד ומצפה לקבל המכתב על מעמד ומצב החברה והספרים אשר נדפיס. ומתי יופיע המאגאצין? והנה בלתי ספק ראית מאמר ה׳ עפשטיין "ר׳ שמעון קרא וילקוט שמעוני" ולדעתי יש עוד לישא וליתן בדבר הזה והענין עוד בספק. — והנה בעמוד 16 כתב בשמך כי אצל רש*י הוראת ״אה״ הוא ג*כ קרוב — אמנם אתה לא כן כתבת רק כי רש״י כותב לתלמידיו "אחי" להוראת "ידידי" או "רעי" אמנם יתכן כי רש״י בעצמו כותב בן דרך חבה ואהבה אמנם איש אחר לא יכתוב כן "אחי רש״י" ויכוון בזה קרובי או גם דודי, וזה לא יתכן, נם לא מצאנו שהביא ר״י קרא את רש״י• בשם "רבנו" בסתם רק בשם "רבנא שלמה" ולכן אין לקבל גם את הנחתו ״אחי אב רבנו״ — והנבון כמו שהגהת אבי רבנו והיא הוספה מאוחרת מתלמידו של ר״י קרא, ושמחתי לראות בימים אלו בי הנחתך נתאמתה בי בא לידי פי׳ ר׳ יוסף קרא על נביאים ומצאתי שם בפירוש כהגהתך ״אבי רבנו״ — והנה הדבר הזה בעצמו אשר יביא פה תלמידו של ר׳י קרא בשם ר׳ שמעון אבי רבנו והיינו אבי ר׳ יוסף קרא, יביא רש״י בזה״ל "ומדרש אגדה הי׳ דורש ר׳ שמעון" ומזה ראיה ברורה כי כוונת רש*י בהביאו מדרש ר שמעון כוונתו לר׳ שמעון אבי ר׳ יוסף קרא. תוכל להביא דבר זה בשמי לכשיזדמן לך. והנני ידידך הדרש באהבה רבה ש׳ ז׳ ח׳ האלברשטאם. איפא הוא כעת ידידנו הר״ד קויפמאן נ״י? הה׳ מש״ש עודנו בביתו? ד־ש להרב דר׳ הילדעסהיימער ניי. .13 ב״ה. ביעליטץ יום ב׳ בין כסא לעשור תרנ״א. ידידי היקר והנכבד! קבלתי יקרתך ועיינתי עוד הפעם בב״י 157 ולא מצאתי יותר ממה שכתב החכם באבער במ״ע רעוויע הלק עשירי צד 124 ולדעתי שם המחבר של מבוא הדקדוק הוא ר׳ בנימין בן יהודה (ולדעת שטיינשניידער ברשימת אשער סי׳ 5 הוא אולי בן יואב אך מלשון החרוזים הנמצאים בראש והעתיקם באכער נראה כי מורו הי׳ יואב, לא אביו) והמחבר לא כתב את שמו בפירוש רק רשם שם בנימין ולא יותר בראשי החרוזים. הכותב כנראה הי׳ "שמואל" כי בן מנוקדים אותיות אלה בראשי השורות בפי ויצא. והנני ידידך המברכך בגמר חתימה טובה ודרש באהבה רבה ש׳ ז׳ ה׳ האלברשטאם.