Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 14

ועל הארץ ובונה ירושלים והטוב והמטיב. ובשבת מברך הזן ועל הארץ ובברכה שלישית אומר נהמנו ה׳ אלהינו בציון עירך ובשכלול בית מקדשך ורהם ה׳ אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משבן כבודך וכוי ער מהרה תחזור למקומה. ואומר רצה והחליצנו ה־ אלדיעו במצותיך ובמצות יום השביעי הגדול והקדוש הזה בקדושתו ובמנוהתו נשבות בו [וננוח בו] במצות רצונך ואל תהי צדה וינון במנוהתינו [כ• באהבה נדולה נתת לנו ומלוך עלינו בי אתה הוא לבדך והושיענו למען שמך] * [ומלכות בית דוד מהרה תחזור למקומה] ובנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו ונחמנו בנהמתה כי אתה [הוא] בעל הנהמות בא״י בונה ירושלים. וביום טוב הכי פותה בברכה שלישית בשבת וכדמטי מהרה תחזור למקומה או׳ אלהינו ואלדד אבותינו יעלה ויבא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וזברון אבותינו וזכרון ירושלים עירך וזברון משיח בן דוד עבדך וזכרון עמך כל בית ישראל לפניך לפליטה לטובה להן להפד [לחיים] ולרחמים ביום פלוני הזה זכרנו ה׳ אלהינו בו לטובה ופקדינו בו לברכה והושיענו בו לחיים בדבר ישועה ורחמים והום והננו ורהם עלינו [והושיענו] בי אל מלך הנון ורהום אתה. ונומר בל הברכה. ויחיד כי מברך הבי מתחיל ברוך הזן את העולם כולו ונומר ארבעה ברבות בדכתיבה. ויום טוב שהל להיות בשבת או ר־ה או הלו של מועד צריך להזכיר החליצנו ויעלה ויבא כל אחת ואחת בפני עצמה ובברכה שלישית פותה בנחמה ואומר [רצה ו]החליצנו תהלה ואח״ב יעלה ויבא מפני שתדיר ואע תדיר תדיר קודם ומסיים בנחמה וכך מנהג בשתי ישיבות. ודר (יומא ל׳.) הלכה בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס דבר עם הב רו והפליג . . . ' דף נדו: שו׳ י״ב אחר בן שטח ז מוסיף: דשתה ואפיק והא קאמרינן (ברכות מ*ח.) שמעון בן שטח דעבד . , . שם שוי יייג אחר דנן ן וא מוסיפץ: ומותבינן ומשנינן ומסקינן (שם) להוציא רבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן ומאן דעייל ומשכח אינשי . . . שס שוי י״ט אהד דמברך ן וא מוסיפין: דקאמר נברך שאכלנו משלו כדאמרי אינהו ברוך שאכלנו משלו יימר איהו בהדיהו ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד. ואי בעשרה וקאמר המברך נברך אלהינו כדענו אינהו . . . שם שוי כ־ו אהד נאל ישראל ן וא מוסיפין: והם עונין אמן. דף ט״ז . שוי ד׳ עד דף י־ז: שו־ ל־ב (סדר המעמדות) ליתא בן וא. דף י ״ז: שו׳ ל ״נ ץ גורס: וכשמגיע עת תפלת המנחה. דף י״ח. שו׳ ט׳ וקדושת השם ליתא בן וא.