Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 164

101 יצ״ו ב*נ השון תט״ו לי נאם שבתי הלוי הורוויץ נקרא שעפטיל פה ק״ק ראנזני(1 ונא׳ הק■ יצחק בלא״א מהר״ר אברהם משה ישראל דל....(Rest unleserlich) ונא־ מרדכי נימפל בן לא״א מנחם דל(2 3. .XL עיד הטענות והתביעות שתבע האלוף ר מיכל בן האלוף הראש כהד״ר יוסף ד מ את האלום" הרווני׳ מנהיגי ק״ק םוזני בדבר עקירתו שרוצה לעקור דירתו מק״ק פוזנן לדור באחת משאר קהלות קדושות ואמר שהוא מוכן לשלם ערך המניע עליו לצורך פרעון ההובות שחייבי׳ אנשי ק״ק פוזנן ליהודים ולערלים להבדיל הן לפריצים הן לסוהרי׳ לפי הסכום שלו והאריך הצעת דבריו. והאלופי׳ התורניים מנהיגי אנשי ק״ק פוזנן השיבו שזהו דבר שא ■א להניה שום בעל סכום לעקור דירתו מק״ק פוזנן אהרי שמטה ידם בעדה ולהם נושים רבים רבו יותר מכדי השנת ידם בי חייבים הם לפריצים וכומרים וסוחרים ויהודים להבדיל סך עצום ורבי ויש לחוש לסכנות נפשות חלילה. ובכן ע״ם כן א״א להם להניח שום אדם מבעלי סכומות לעקור דירתם שלא יצא ח־ו מזה מכשול והרוס והורבא למצב בק״ק המפוארה וכבר החרימו על זה בחיית והאריכו בהצעת דבריהם. הנה ע״ם שורת הדין היינו ע*פ הנהנות של הקהלות הקדושות היה ביד ר׳ מיכל כה ורשות לעקור דירתו כשישלם צורך פרעון הקיק אך אחרי שכנים וצודקים דברי האלופי׳ המנהיני׳ יצ״ו לפי מעמד ומצב הקיק ידע״ע בכן מצאנו בהסכמה אחת שאין כח ביד ר־ מיכל לעקור דירתו מק״ק¥םוזנן משך שלש שנים רצופים דהיינו עד ריח אייר תי״ד לי. וביריד לובלין בחדש ניסן תי״ד ל׳ חייבים האלופי׳ מנהיר ק״ק פוזנן להציע דבריהם לפני מעכ״ת האלופי׳ הקצינים מנהיגי ארבע ארצות יצ״ו באם שלא ירצו להניח את ר׳ מיכל לעקור דירתו אזי כל מה שימצאו האלופי׳ מנהיגי ד־א יצ״ו כן יקום וכן יהיה(3. .XLI בהתאסף האלופי׳ מנהיגי הקהלה יצי׳ו לפקח ולעיין בעדני הסעודות שלא לבזבז ממון יותר שלצורך. בכן על פי תקנת הארצות שנעשו ביריד נראמניץ לובלין תי״ט עלתה הסכמת האלופי׳ להחמיר ולא להקל דהיינו מי שיתן לסכום שני זהו׳ הרשות לעשות סעודות ברית מילה על המשה־ עשר אנשים. 1) Rogasen. 2) Sef. hasichr. Hl 205 [210]a f. Sabbatai ist der oben Nr. XXXIV genannte Fosener Rabbiner, Isaak ein Lissaer Rabbiner (s. meine Geschichte der Juden in Lissa S. 173 f., 378) und Mordechai ein Mitglied der grosspolnischen Landessynode (Sef. has. III 134 [158]a, 186 [192]a. Augenscheinlieh ist hier eine Tagsatzung dieser Synode in Rogasen gemeint. Um jene Zeit war der damalige Krakauer Rabbinatsassessor, der spätere mährische Landesrabbiner R. Menachem Mendel Krochmal, Verfasser der RGA צמה צדק, rabbinisches Mitglied der Vierländersynode (Nissenbaum a. a. O. S. 64). 3) Das. S. 199 [209]b. S. oben Nr. XXXVIII. Beschlüsse der Synode Lublin am Lichtmesstage 1655 sind handschriftlich in einem Grodnoer Gemeindebuche (Wiener-Eisenstadt דעת קדושים S. 58, 89). Vgl.האסיף Jahrgang תרג״ד S. 157.