Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 43

39 האלוף מוהר״ר זלמן קרוב ממונה על בני הגולה, בצירוף שלשה בעלי בתים כנס כל כלי בדיל ונהשת ועפרת וברזל שהי׳ בבית הקהל ותיבת הקהל ונחשת קליל שבבתי כנסת והעמודי׳ שסביב הבימה שבבתי כנסת הנשאר קיים אחר ביות השוררים שביום כ״א וכ״ב כסלו תקה׳יל, ונם היורות של נהשת מבתי מרחצאות של הקהל ודדי הנחשת קליל למרזובות המים שמתהת לארץ וברזל גדרי בימת אלמעמר שבבתי כנסת ועמודי נהשת קליל שבו, ומכרו אותם במשקל השכר(?) לצורך הוצאות ההולאי׳ עניי׳ בני הנולד, פראג השוכבי׳ בלאזירעמי והעולה בחשבונו בתוך שאר הוצאות והכנסות לערך ארבע מאות וחמשי׳ זהו׳. הסוחרי׳ אינו יהודי׳ העמידו צופי׳ בפראג על הגשר ועל עבר הנהר להפוש היהודי׳ תחת הסרבל ואפילו לנושאי משאות חפשו ובדקו בסליהם לראות הסחורה ההיא אם ליהודי׳ היא, ולקחו להם בחזקה, לעולל על היהודי׳ שמרדו על ציווי המלכה, והשתדל האלוף מוהר״ר זלמן קרוב אצל שרי שטיה יר־ה אחרי שלפעמים קונים היהודי׳ הסוהרים מסוחרי׳ עצמם, וגם עברו דרך העיר עם סחורתם שד,סוהרי׳ לא יעשו משפט לעצמם, ויטלו הסחורה בחזקה ברחוב, ואל יהי׳ יהודי׳ המגורש*׳ כהפקר בעיניהם, זולת אם המצא ימצא היהודי בבית אינו יהוד* עם סחורה שלו למכור אז יהי׳ רשות ביד הסוהר ליטל ממנו הסחורה בחזקה ולהביא להפקיד דמ״י או חדש או ק׳׳מ במקום הנמצא, ושם יוכיח בין שני הצדדי והסחורה שלקחו כבר מהיהודי׳ עד הנה ברחובות יביאו לפקיד דמקום ישן. ולא היו ימים מועטים שהחזירו הסחורות ההם לבעליהם יהודי׳, כ־א אדר שהוא כ״ד פעבראי בא לפראג שר חשוב ומושל בשמו גראף הויקוויץ א) טיטול שהי׳ יושב במדינת אבותיו שלעזייא בתוך שאר שרי המדינה היושבים ראשונה במלכות בימי ממשלת מלכות עסטרייך, ומשנלכדה המדינה ליד מלכות פרייסן הלך משלעזייא ובא עם שאר שרים נכבדים להמלכה עסטדייך ומרוב חכמתו שלחה אותו למדינותי׳ למדינה ומדינה לתקן תקנות ולהכניס לה הכנסות רבות באופנים שלא יהא לבני מרינה למשא ולכובד, ויכולים לעמוד בהם וכבוד נדול נעשה לו בבואו לפראג, והעמידו לו שר צבא ראש החיל אחד וחמשה ועשרים איש מזוינים בביתו לכבודו ולמשמרת לכל שעה ושעה לשנים מהם שיעמדו תמיד לפני ביתו ושנים לפני הדרו וגם שרי המדינה שלחו אליו שני אנשים חשובי׳ להכין כל צרכיו ומזונותיו וכל תשמישיו לו ולבג יביתו ועבדי׳ וסופרי׳ הבאים עמו יותר משבעים נפשות וכד. וכל יום ויום נתקבצו אליו שרים וחשובי׳ לקבל פניו ודיבר עמהם בטוב טעם ודעת ושאל אותם על כל הכנסות ומסים ונתינו׳ וארגוניות והוצאות המדינה וגם השיבו לו על ראשון ואחרון וצוה עליהם להביא לו כל החשבונת בקיצור ויכלל כל הכללות וכאשר שמעו ממנו דבריו הנעימים וטעמם שעיקר ביאתו למדינה להקל מעליהם המשא ולא להחמיר בעתים הקשים הללו שעברו עליהם, נשא הן גם בעיניהם והלקו בל המתוועדים לחלקים וחשבו גל החשבונות להביא .Graf Haugwitz (א