Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 20

16 ארצות יצ״ו שיסע האלוף רהר״ר איבל י1 פרכס ריר אחר עשית הסכום ארצית לשום לדרך פעמיו'לילך בהשתדלות נררץ לשר הצבא אורת עסק יזהם חורף י2 לבטל האסיגגציא הנשלחים רשר הצבא לקהלתינו כפי אשר הובא בקונטשטצי' <3 ולא יאיחר אף רגע אהד י4. .lxii ורעה ראיני בי בעלי המדפס*‘ (sic> עישם [עושים] רלאכתם בררי' ואין שום בהורי חרד ורב״ש נערים וקטני' יבולין ׳־5קרות וללמוד רתיכו ואיתיות מחכימות בכן אלופי קהל יצ״ו יציעו הדבר בפני רוזני קציני ארץ לסקל המסילה ולהסר המכשילה ולהחזיק עץ חיים ולאשר בדי להדפוס (sic) בטיב וביושר י5. .lxiu שים פרנס יריד לא יגבה שום רעות ברדאין על יריד רק צריך וברר (sic) שיי יחידי סגולה ופרנס יריד יקבל החשבון רהגובי ברראין הנ״ל®. .lxiv גם כל מנהיג יריד שאין לו התמנות רכשרי הקהל ואיננו ברושב זקני העדה הקהל (sic) יצ״ו רק הקהל יצ״ו הלקו לו כבוד ונתנו לו מנהיגות היריד בכן כנתינתו כך נטילתו שהמנהיגות שלו אין חל רק ברשך זרן הידיד ואחר כלות היריד המנהיגות שלו בטל ומביט־‘ ואינו רשאי לבנות ולקרוא עצמו בשם מנהיג בשום עסק בעולם י7. 1) Jechiel Ichel b הר״ר Naftati Herz ז״ל aus Posen, Vorsteher auf der Vierländersynode approbierte Jaroslaw24 ׳. und 25. Elul 1677, Lublin 5. Ijar 1678 die Bibelausg. Amsterd. 1687 (Roest S. 171 f.) und Lublin 13. Adar 1683 d. זרע אברהם (Sulzbach 1685), 1677 und 1678 approbieren dort mit der Pos. Rabb. R Isaak b. Abr. und der Pos. Vorsteher Mose Juda Selke b. Elies. Lipm. Hcilpron (Roest a. a. O.), letzerer auch Jaroslaw 7. Tischri 1693 die rga ביה יערב (gedr. 1696). Ueber H. s. □^דעת קדוש s. 59. 2) Verpflegung in den Winterquartieren. 3) Die Constitutionen des polnischen Reiches enthalten vielfach Be׳ Stimmungen üher Juden, z. B. diejenige von 1613 im Artikel Zydzi (Juden) Pos. Staatsarchiv Rel Wschov 1613 S. 418b, 41%, von 1567 in den Volu׳ mina legum IIS. 725, Abschnitt O Zydziech u. a- Vgl. Rabbinowitz a. a. O. S. 435 ff- 4) Das S. 163a; Pessach 1678 5» Das. S. 168b; Pessach 1680• Bereits 1607 schritt die Synode gegen Baseler Drucke ein, vgl. Rabbinowitz a a. O. S 35. Eine Verordnung von 1594 über Drucke s.Wettstein a. a. O. S. 17, eine andere, s. מטה משה, Berlin 1701 S 5a. Mit ארץ ist hier die Vierländersynode bezeichnet, vgl. Stein׳ Schneider, Catal. Bodlej. S 241. S noch Buber קריה נשגבה S. 105. Einen Teil dieser Bestimmung hat Perles (Monatsschr. XIV 83) zum Abdruck ge׳ bracht. Am 11. Tischri 1680 approbierte der Pos. Rabb. R. Isaak b. Abr. in Jaroslaw als Rabbiner oder Vierländer d. בית יהודה, Sulzbach 1687 (Jahrbuch der jüd.׳ lit. Gesellsch. I 124) und am 9. Tebeth 1682/83 in derselben Eigen- Schaft in Meseritsch d. genannte זרע אברהם (das.) 6) Das. Vgl oben Nr. LL 7) Das. S- 178a; Pessach 1683.