Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- (I.) 1903 - 5664 (1903)
- Date
- 1903-01-01
- Page
- – (sequence 199)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/3486266-3486267--0199-3486558- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
193 Beilagen. I. Salmans erste Verteidigungsschrift*) ((II. 150). התנצלות מרי זלמן מדפיס מזולצבאך אודות הכתבים וחרמים הנשלחים מקהל אמשטרדם הבאים י בדפוס לק״ק פיורדא ולשארי קהלות קדושות י״ץ מחמת הש״ם הנדפס פה ק״ק זולצבאך בע״ה• א ביום ד' טו״ב מרחשון הייתי בק״ק פיורדא. והיום ההוא לא יום בשורה שבאים אגדת מקהל אמשטרדם לאלופים פ״ו וגוביי בצירוף הגאון אב״ד נר״ו דקייקפיורדאמיט איין שלום חרמות ושמתות מגאוני ורבני דמדינת פולין. אודות הש״ס שהעליתי בדפוס שלי בעי ה. וואו איך דא צו בדופן בין ווארדן אונד מיד מאב״ד וקהל י״ץ פי גצייגט ווארדן: ומי יוכל למלל הרעש והמהומה שהיתה באותו פעם. כי כאשר ידאה הנשר באים החרמים וגזירות פתע פתאום. ולא עלי לבד יצא כייא על כל עדת ישורון הנועדים אלי: ועל זה שיני ימים רצופים אסיפה גהלטן וואי־דן מקהל בצירוף הר״ב הגאון אב״ד נר״ו ובי׳ דינא רבא לעיין בדינא אונט מיך דא ריבר צו פר נעמן זא הבי מייני התנצלות פאר גשטעלט וואז זיא גזעהן האבן אונט בולם כאי חנט גי־ייפליך פר נעמן מוזן שהדין עמי והרמז׳ שלא כדת זיין גגעבן ווארדן: וחייו להרהר על הגאונים והרבנים הנ״ל שעברו עלי הדין. רק מהמדפיסים דאמשטרדם המתקנאים בי• אום רעכט רבנים הנ׳יל בי־ינט האבן וויא איך ערוויזן הבי אויך ערווייזן קאן דש נאר אויזן זיין לקצץ נטיעות אונט מיך מתרשל ממלאכתי מלאכת הקודש הנקי' צו זיין. וואו איד מיי מייני הויבט הבינרי זכיות צוואהר בפאר בהלטי. ולזמנו זיךצייגןווירט• אליץ והייתם נקיים מהי ומישראל אונט אויז דעם השד בעיני הגאונים הרבנים הנ״ל צו דין• באתי נגד הב״ד הרמי ונגד ב" י קצת מן התנצלות שלי וויא להבא צו ערזעהן• פאי־ צו שטעלן ב קהל אמשטרדם מעלטן בכתבם הנשלחים לפיורדא וויא איך העטי עובר הרם גוועזן על ש״ס שלהם שבאתי בגבולם הלא נודע בשערים וויא אויך בש״ס הקודמים הנדפסים מקדמת דנא דער סדר איזט תכף אהר דף הראשון בסדר זרעים החרמו׳ מרבנים. זיך פינדן ווירט - וראו זיך;אבר בייא דיזה אטשטרדמר שיים בלל ובלל בסדי ראשון ניקש פינד: אונד וויילן שון לענגשט גומר בדעתי ש״ס צו דרוקן לזכות הרבים. אונד רעם עולם במקה השוה צו געבן קענן• ומן אמשטרדמר ש״ם פון קיין חרם ניקש גפונדן ולא שמעתי ולא ראיתי מהרמות שלהם בלתי היום: אלזו הבי ניט אליין מצד עצמי דבר גדול הנ״ל פר גנוטען זונדרן מפי י״ץ וע״פ הסכמתם שהסכימו עמי ועיים הפצרתם וואי איך ראשית מלאכתי ולהתחלה• העולם הורים ומורים רבני וגאוני אי־ין אשכנז ממש־ גשש הן ולשם •ממיס נתבונו *) Mit unveränderter Beibehaltung der charakteristischen Schreibweise des Originals, auch der offenkundigen Sprach- und Schreibfehler. 13