Jüdisches Jahrbuch für die Schweiz · 1917-01-01 · 5678 = 1917/18 (1917) · p. Seite 66

66 chaque individu veut le bien, le tout pourra devenir bon. Mais ä quoi bon les reunions en vue de la paix, les congres de la paix lorsque les individus continuent k pecher, et lorsque les passions et les prejuges empechent que la loi de l’altruisme devienne la mesure de toutes nos actions dans nos rapports avec nos semblables? Nous desespererons s’il n’y avait pas moyen d’epargner au monde le fleau de ees terribles guerres meurtrieres, si k 1’avenir et k tout jamais des guerres mondiales etaient inevitables. Bien que ce soit en elle-meme une ehose lamentable, il nous est d’un grand reconfort de constater que les conflits actuels ont une provenanee toute superficielle. Rien que rimmense nullite des causes de la guerre mondiale ouvrira les yeux de tous. Alors Israel, proclame ואהבתם את הגר «tu aimeras l’etranger;» enseigne que tous les Etats ont a accorder pleine liberte a tous leurs citoyens, que des lois d'exception, en faveur 011 en defaveur d’une personne quelconque ne doivent pas exister; que la paix entre nations ne doit pas etre basee sur l״oppression ou Fhumiliation d^ne partie d’individus et de nations; alors Taurore du regne universel de la justice et de Tamour poinctra, et les hommes seront unis par les liens de la fraternite. והי׳ באחרית הימים יהי׳ הר בית ד׳ נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים : והלכו גרים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד׳ ואל בית א׳ יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ד׳ מירושלם: ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה : וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ד׳צבאות דבר. (מיכה ד׳ 1-4)