Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 267

41 לח. לנשא דודי החכם מהדר אכטליון ממודינא יצ״ו1) פירארה. כדדך כל הארץ להשמיע בחוץ קולם קול ששון וקול שטחה אל עצם מעצמיהם ובשר מבשרם שכן קרוב ואח רחוק וקרא זה אל זה על בל כבוד חופה, אני שר צבא ה׳2) עתה באו/י להגיד למע*כ בי קבענו מועד חתונתי להיות יום י״ג פיון הע־ל ם׳ יברכך ה׳ וישמרך בסייעתא דשמיא. ולהשתבח בתהלתך הרשיתי בעצמי להעריך שאלה מלפני הדרת כבודך מהיכלך תשמע קולי לבא לכבדני נגד זקני עמי להמציא בויניציאה לעת הנ״ל עם דודתי לשטוח בשמחת חוטר מגזע משפחתך ונצר משרשי אחיך בחוק לישראל הוא באורכם נראה אור נגילה ונשמחה כפלים בהתאסף 1) אחי אביו הקטן ואמי עליו; "הפליא לעשות בחיבורים ובחרמות הן בתורה והן בתלמוד והן בחיצוניות לא היה ערוך אליו בדורו וכוי מזכירו לשבח כמהר״ר עזריה מן האדומים פעמים רבות בספרו מאור עינים תראנו משם ורוב הספר ההוא קמח שטחן בריחים של דודי הנ״ל וכו׳ נפטר בפיראיה בן שמונים ושתים שנה בשנת השע״א" (חיי יהודה, מובא בתולדות גדולי ישראל 26). ראה כרם חמד ה' קנ״ד, מח״א 40, אוד החיים 7 .No. ודבר פלא נדפם באור החיים שם כי אמר "שנולד בשנת רצ״ט וכו׳ ובשנת שע״א הלך בשליחות מקהלות איטאליא על דבר בלבול הספרים אל האפיפיור גרינוריו הי״ג ובו׳ ושב לפירארא בכבוד גדול ונפטר שם בשנה ההיא בן. ע" ב שנה" ויש להניד. נולד בשנת ר פ" ט ובשנת שמ״א הלך לאפיפיור ונפטר בשנת שע״א בן ‘פ "ב שנים. חתנו ר׳ יהודה סאלטרו כתב בשנת שם״ז בספרו מקוד. ישראל דף ל״ה ע״א וז״ל השר והטפסר הנאון הזד. הישיש בן שמונים שנה החכם הכולל בכל החכמות ’כטוהר״ר אבטליון יצ״ו בן הגאון הרופא השד כמוהר״ר מרדכי ממודינה זצוק״ל שהיה גדול ליהודים בעיר בולוניא ועתה בעיר פירארה הוא אדוני חמי נר״ו עכ״ל. לפ״ז היה בשעת פטירתו בשנת שע״א בן פ״ד שנים, ועוד אמר שם ל״ו ע״ב וז״ל הרב הגדול כמהור״ר אבטליון ממודינה נר״ו גדול הדור שהגאון כמהר״ר שי״ק זצ״ל היה רגיל לומר שמכל חכמי ישראל לא היה מתירא חוץ מכמוהריר אבטליון טמודינה יצ״ו שהיה נם הוא תלמיד אביו מהר״ם מפדווה עמו ובישיבתו שמה פדווה לרוב בקיאותו בגמרא ובפוסקים ובכל חכמה רמה, ראה עוד סי׳ פ״ב משנת שס״א שכתב לו ריא״ם וז״ל ואת יראי ה׳ יכבד זקני משפחתו ועיני אדוני רואות בזקנה ושיבה טובה עכ״ל. הוא היה אחד מן הפוסלים המקור. ברווינו (ראה סי׳ קכ״ה ומקוד. ישראל הנ׳ל), נשארו ממנו גם פיוטים עשרה במספר בקובץ ב*י המכיל שי״ע פיוטים (נ׳ פאלק במ״ע הכרמל תרב״ב נומי 36, ליבאוויטש צד 5). 2) ע״פ הכתוב יהושע ו׳ ייד. אולי מוסבים הדברים האלה בלשון קריאה על החכם אבטליון או קורא את עצמו כן מפני שהוא חתן.