Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 142

166 ויהי היום אחר עשרים ותשע שנים ואני כבן שבעים בימי הזק נים הגיע לאזני בקרי, כי מעלתו נשא ענף ועשה פרי, בעייון לשון הקודש למעלה למעלה עד אשר לעשות הפלה, חבור אין ערוך ליופיו, בו אסף ברוב כל כפל ענין במלות שונות עד כי מראה הדר לשון זה בחכמתו, רוב עשרו ויקר תפארת גדולתו, והנה אם לא אשמיע עוד קול שירים ושירות מפני הזקנה, אחרי בלותי היתה לי עדנה, ותהי עלי יד רוח זמרה להללו, וזה אומר לוז נטוש כבן יתוש ודרדר חוח היה לכל עמים קצר ידים וכמו בני עמו כבל [צ״ל בדל] ישוח הגמון משוב״ח שר בקריתים מבטא מקום יושב ירושלים עד בא ולו הרבה גבורת כה רב ח״ן ונט״ע ח" י כעץ עלי המים בשמו וחותמו בתב״ת נ״ח המלות רב ח״ן ונט״ע ח״י הם רטזים לשם המחבר ולשם ספרו שהם נטע הגפן, חי רמז לשמו יוחנן ומלת חן רמז לספר תבת נח. — תב״ת נ״ח היא שם ספר גדול (ערך מלין על 1658 דפים) אשר הדפיס בשנת שנ״נ בויניציאה Marco Marino ונדפס בו מריא״ט שיר בשבח המחבר הנמצא גם בדיואן סי׳ 53. נם השיר הזה העתיק בשבילי החכם ווייקערט מן הספר היקר במציאות הנ״ל ואכניסו בהערתי ז אם «ן שאר כל מין מעולה «ין אדם ילוד אשה בדנורו: נס אס בדבורים לשון עברים היה לשון קודש למבחרו: מוזה בספר זה אמה יזה בי הוא נחיר הכל וספורו: דבור במוך סבור עלי דבור סבור לכל חבור וגס שרו: גלות והדלוס ורוב שפלוס העם ידיד האל ומשברו: בלבל וראש חבל כציץ נובל במעט הלום מקרא ואה שגרו: רבים בני טונים ונחשבים לא-- ירעו דרכי שדי נירו: נשמח בקול האס בבא האח דון מרק״ו מארי״ן פאר דורו: אחר אשר בסר עשוה שסר מאיר וגם מפיץ ענן אורו! גלה יסוד מלה ומפעלה שורש ענף פרי במוך ספרו ז הבה לכל הבה מאד טובה אל איש ואל אסיו ואל גרו: נכסף וכל אסף וסן יסף על כל אשר קצר בקיצורו: נא רוץ אנוש חרוץ פז רב לכל פסיק בביאורו: הראה נהיב נאה והשהאה על כי אמה הפליא בחבורו: לדרוש אשר ידרוש בסיף ירא® (!sic) אדם ילוד אשה בדבורו: בחיי יהודה כתב המחבר שחבר שיר זה בהיותו חמש עשרה שנה היא שנת שמ״ו שש שנים לפני הדפסת הספר כמו בשירו בם׳ נטע נפן. על שני חכמי לשון הקדש אלה נרחיב מעט הדבור בח״א.