Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 19 (1886)
- Issue
- Heft 24 (17.6.1886)
- Article
- Nidchej Jisrael
- Date
- 1886-06-17
- Page
- 377 (sequence 1)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/2932754-2933154-2933178-2965956--22206-2965998- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
M 24. 377 Jeschnrun. נדחי ישראל. אראה ניהזה מדאיב לבמת: חבל נדחים כארץ מגוו־תם?עגלות הקיטור לסש לךבביות;?שיחם וטפיהם ירכו כאנהותם• אין כלה בלשונם מקושי העצב. אין אמר אין דברים כגודל הכעם, לנחלי ■ן־כעות הן נמצא קצב, לא לקבו• לא יילילו מכאב בהם נעש• לארץ נכריה שמו הפגמים; .השם למצאו כנוח לכף רגליהם? אם שם לא לפגשום ברקים ומעמים? בשובה ונחת קנוהו לדגליהם?-r מה ל?ם עמי מאד תעצבו? הן מציון פעמלם גלינו! אם בספרד מקום לנו חצבו? אף טוב דרך הלכנו, ישר עשינו! חלא בקל ורומא אותנו• העיקו? צרפת ואנגללא לפנים הציקתנו? אלה גוי לנו פני רצון הפיקו? אלה ארץ, שכהה נשאתנו? הן כלי גולה מקךם עשינו, מעלינו לא בלו וגם מעליכם, כרוסלא גליתם?עינינו ראינו, למדד!ם גלות.ולרב ענליכם! על אדמת גרימעמא השבתם לנוח, עם עם ישר שקל,?כדעות נודעו. תקוקקם נ?זבה, נעכר הרוח, עלבו אךצנו! קול גדול קראו• - - - אך חזקו אך אמצו אל לפלו?■ני?ם! יושב שהקים לשקיף?כל אבץ, הוא נציל אק?ם ככף אויביקם, ולגדור לכם את כל פךץ• ותודה ל.!־1 המוציאהס תתנו, כי אולי לאהיקם לכתה תשלחו,?י מי יודע אם רב יהי עתנו בארץ בה זיש?נו לדרבנו צלהו• הנה כלנו נחשבנו לזרים, כאלו’?ני אדם אימנו עלי ארץ׳ עד.ירא ד׳?עכו הכפוזךים, לראה.?עמם וימלטם מקרץ• זכרון עמו לפניו _יעל, הנדכה והנקנע מכל עקר, שתה ושותה בום הרעל. לך?קו בונוקו־יו ש?ר אל שבר• לשוב ירחם על שארית לשראל׳ ולקבץ נחר כל הנדחים, ל?נה ולשמן??מן אךיא, נהלה מגלתו ונציץ כפרחים• .Vreschen ־ בן רור. Korrcspondcnzcn uiib Nachrichten. Deutschland. -a- Berlin, 13. Juni. Ich will das Thema der viel genannten Petition gegen die Schechita nicht weiter ansspinnen. Diese gehört nicht zu den! Ressort eines simplen Korrespondenten der deutschen Metropole, sie zählt vielmehr zu den allgemeinsten Angelegenheiten, für welche die Redaktion einer jüdischen Zeitschrift selbstständig das Wort zu führen hat. Ich will nur mittheilcn, daß ich Gelegenheit hatte, in die Enlstehungsgejchichte derselben einen Einblick zu thun und habe demgemäß zu konstatiren, daß sie nur eine Episode in dem allgemeinen bekannten Kampfe darstellt. So sehr man sich auch bemüht, dieses zu verschleiern^ so wenig