Jeschurun · 1886-05-20 · Heft 20 (20.5.1886) · p. 313

M 20, 813 Jeschnr««, Jüdische Lieder. Von Jedidjah. tt m k e h r. Glaubt ihr verschwunden jach in ew'ge Ferne ' DaS Glück des Lebens, weil ihr schwer gefehlt, Glaubt ihr erloschen schon die golducn Sterne, Weil ihr statt Wahrheit einst den Trug gewählt? Noch nicht, noch nicht ist ganz dahingesunken. Der stolze Ban der GotteSzuversicht, Noch ist des Todes Becher nicht getrunken, ES lebt das Glück, der Höchste trüget nicht. Wenn ihr im Leichtsinn frevelhaft gehandelt. Wenn Sitte und Gesetz ihr einst gehöhnt. Wenn ihr auf fritmmctt Pfaden seid gewandelt, Wenn ihr durch falsches Glück euch frei gewähnt — Laßt die Vergangenheit im Dunkel liegen, Fort mit dein Frevel eurer früheren That, Laßt jetzt die Wahrheit über Lüge siegen, Zu künftigem Glücke streuet jetzt die Saat. Was ihr gethan, es sei gesühnt für imnier Durch reu'ge Umkehr zu dem Guten nun — Laßt h i n t er euch dcS LugcS eitlen Schimmer, Und in Vergessenheit Gescheh'ncS ruhn. Jetzt ist'S an euch, das wahre Glück zu finden, Wohlan, zur That. die Zukunft vor euch liegt, Am Gotteslicht soll sich das Glück entzünden, Die Lüge weicht zurück, die Wahrheit siegt! Herr» S. Mandelkern-Leipzig. WM ,הידד שמץ רועים גלית ןנ1קךים בוגדי צאן: לא כרעת לפני כיהן וקני אפודים לא נשאת: ממרחק חצים לריח לא.;שכאילו מטךתם: השב אשיקף לשון.ערוכים ובהירה מהשבתי אשכון: י . שיר המנורה .ימ,שוקדים כקתוריה ופרסיה: לציץ איש מןזע שוקדים ובהיוכיהו פיוכיהיה בן;עיר.עדת ה;הוךים שושנה מבין היוסיה .. הן מנורת אל לן לרם;קליק תאיר בןו־היה על ק?יה?ושוקדים כקתוריה ו?ךסיה: 1א?!של משל שיר המנורה נר בערב לא סעלודו אקר כפה את הטהורה צהנוסיה ןזעלוה דשנה בואנו אפודים כלתה שנה וירהיה כן טונפו משוקדים כקתיוו־יה וקרחיה: ד,1י גם מערבית הורידו זרח יום;נרות כבו שבטי אל מאור הפרידו זהר־י עליון לא שאבו ביואן נהלו;לדים תושבי ציון עם איוךסיה כי גועלו משוקדים כפתוריה ופרחיה: ראשית'נרות לדו שנו את קניה היש תטהרו פתילות קדם שם בושנו להסירם קךבו מסרו אסוך שמנים הנפקדים הרק בה וככל אקיה כן וקתו?שוקדים כפתוריה ופרחיה: שיוקדי בקר שלמי אודה נרות היכל אם תדליקו זיו;פריהו קני מנורה כל צמאי אור;ניקו רוח;עמיד בא עת דודים עוד לבשלו זךסיה ציץ ופרי למשיוקדים כקתוריה ופרסיה: ועתה אם חטאו רועים ואזורי אפוד מעלו: הגידה מי;עמד ב?ךץ ומי;קום לכפר בעדם:;ר מי משגת להדליק ולהשיב אורה למעונה: ואתה במשמר אשרי," כי ניימר עברית תחלצב: ' הק׳ יהודה בלא״א מורינג ר׳ אשר נ״י איש עמק שושנים אב״ד דק״ק ראגאזען. . . י .»LMvig A. Nosenthal, Rabbiner zu Rogasc :