Jeschurun · 1886-01-28 · Heft 4 (28.1.1886) · p. 56

Womit Du mir drohest, das schrecket mich nicht! Stets naht mir der finstere Tag, Wo ZionS Höhen entschwand das Licht, Die Fürstin im Staube lag. Längst Hab' ich verlernet zu wimmern Auf Trümmern. Und willst Du mich ketten? Da mahnt mich das Fest Mit der Freiheit ärmlichem Brot Und dem Kraute des Leides: .Vom Elend gepreßt, Nicht beuge Dein Haupt der Noth! Wir tragen im ärmsten Gewände Nicht Bande. Und Du raubst mir daS Recht? Mich mahnet das Fest An des Sinai donnernden Ton, Und des Ewigen Worte trügt Israels Rest Durch brausenden Meeres Drohn. Was könnt ihr, bewahr' ich den Glauben, Mir rauben? Zum Kampfe für Gott, für Freiheit und Recht Ruft mächtig des SchopharS Schall, Er kündet Erlösung dem Menschengeschlecht, Versöhnung den Völkern all. Und wähnt ihr, des Ewigen Zeugen Zn beugen? Ich bin eS. der Mann vom Jordanstrand, Da steh ich in Gottes Hut, Er hat mich bekleidet mit festem Gewand, Er gab mir den kräftigen Mulh. Und wähnet ihr uns zu vernichten? Mit Nichten! י גערת פיף בל נךגמני! הלא תמיר יקרב ההשוןד כיפים, . כבה מציון אור מאירני, > י שרתי במו־ינות נפלה ממרומים• זה כביר כניוו־ר תלוי על.ערבות, עלי הרבות! ותאבה אסרני? ההג מ?יךני: - באבלי לחם עני ועשבי המרורים - ילחצו כדוהק היי, צורי ישמרני, ןאל :פלו פני, ישטמוני המורים- לא נשא, אף לא נפלו■ לי בנעימים הבלים,'?בלים! המשפט תמלני? ,יזכיר חג שבעות לקול, נשמע מסיני, משבר אחים; ועצור לשך>י אש דת, הנשא מגבעות, י אף יהמו גלי,הגלות. כזוחים- מה תוכלו, אס אמונה תזבלני, גזלני? למלחמת לחירות וליושר בקרא?קול •גדול השופר בתרועה,,.. ,?.אלה תבוא אף. לא?הושר. י■?פרה לבל אמה ל!ל ברועה- ""ותאמינו, עדי 4 ראו נטית זרוע, ל?רוע? הנני האיש מחוף ירדן ו?נךת, ,ממשמרת שירי אנכי. עומד. הלבישני'בגדי ישע• היו לי תפארת, חזקני, בי'תורתו אני לומד- ווקדמו להאבידנו? בלעתו!'