Jeschurun · 1859-07-01 · Heft 10 (Juli 1859) · p. 549

שיר כריח העמי8 549 מי ישנא הוד עמנו בכושלים ומי יעכור לנו החח •השבט!■ — הכסילים! העדרי צאן לטבח ניחנים תלכו עצה נבערה תכרעון ברכים — עמים, הרפו־נא מריב ומדנים, ולברית אחים חנו ירים. ובשוב החרב לנדנה ממקום הפחת, שוטו חוק ומשפט לארץ רוחמה• הוקירו דמכם מלהשכיר כלי שחח למלכים רחוקי חודה מזרחה וימה הסבו מכוכבי עוז יהלו פגים, כי להתל בכם במיזם יזמים. עמים, הרפו־נא מריב ומדנים ולברית אחים חנו ירים. התעו יושבי חבל ושאפו כח וימי הרעה עליהם תשכון עננה בקול חורה זרעו ושמחו שמוח, הבו ככור לחכמה ולשלום תנה• לאור החקוה הלא נראו נצנים, ולנוגה זרחה חקטפו כפלים. עמים הרפו־נא מריב ומדנים, ולברית אחים חנו ידים." — כה אמר השלום בלכתו לפעמיו, ומלכים ברוחו השיבו נעימות אמרותיו. בענות הבציר בהדרת פרחי תלמיו עלי נאות האביב וקול זמירותיו. לגר כלאזרח ומעל לגבול ארצנו, הזילו גפני כרמינו ממגר פריכם! — ובכן נשכילה ונכרתה ברית בינגו, עמים, לברית אחים חגו ידיכם! -—,-